Noemi Givon - Local Style - נעמי גבעון

Noemi Givon loves hats. Here in a total look from Comme if faut

 The leading galleryist  Noemi Givon is on my limited list of people with exquisite personal style . I photographed Noemi in her beautiful home and asked her a few questions

My personal style signifier is comfortable clothes that return to their proportions (Issey Miyake) even while carrying art. My artistic agenda also dictates my personal style - pretty minimalistic and very few colors.

The last thing I bought and loved was within my own closet. I shop in my closet. I have so many clothes I have not yet put on or put on a very little.

And the thing I’m eyeing next is Romeo Gigli's clothes. I go back more than forward when it comes to clothes.

A recent “find” - I do not have time to examine finds

The last music I downloaded - I'm a follower of church masses and liturgy

In my fridge you’ll always find Parmesan

The last item I added to my wardrobe is leggings and Flip Plops

The one artist whose work I would collect if I could is Rothko

The best gift I’ve given recently is Kitchen towels I bought at the Delicatessen

And the best one I’ve received recently is Several bottles of Hypricum (St. John Vort) in classic homeopathic preparation from a company in Zurich

A place that inspires me - Greece, an island in Greece
Outside of business trips, I only go there

The most interesting travel destination I have been to recently - I travel with my eyes, online

The people I rely on for personal grooming and wellbeing are - nobody

My favourite websites are edu websites
 Where I read articles on art and theory of art after links I receive
And magazines about art. Beyond that, news sites and social networks, Facebook, Twitter and Instagram

הגלריסטית נעמי גבעון בחלל התצוגה
The Givon Art Forum
בקומה הראשונה של ביתה היפה בנווה צדק, ליד עבודה נפלאה של האמנית נורית דוד
לובשת מערכת של איסי מיאקה

על גג ביתה

נעמי גבעון עם כמה פריטים חיוניים פלוס חולצה של איסי מיאקי.

ברשימה המצומצמת שלי של אנשים עם סגנון אישי, נמצאת הגלריסטית המובילה בישראל, נעמי גבעון. צילמתי את נעמי בביתה היפה וגם שאלתי אותה כמה שאלות

הסגנון האישי שלי מאופיין ע״י
בגדים נוחים שחוזרים לפרופורציות שלהם (איסי מיאקי) גם בזמן סחיבת יצירות אמנות
 , האג׳נדה שלי באמנות מכתיבה גם את הסגנון שלי
די מינימליסטי ומעט מאד צבעים.                        י

הדבר האחרון שקניתי ואהבתי
אני קונה בתוך הארון שלי. יש לי כל כך הרבה בגדים שעוד לא לבשתי או לבשתי מעט

והדבר הבא עליו שמתי עין
הבגדים של רומאו ג׳ילי. אני הולכת יותר אחורה מאשר קדימה בביגוד

״מציאה״ שמצאתי לאחרונה
אין לי זמן לבחון מציאות
המוזיקה האחרונה שהורדתי לאייפון שלי
אני חסידה של מיסות וליטורגיקה

במקרר שלי תמצאי תמיד

הפריט האחרון שהוספתי למלתחה
לגינגג ו פליפ פלופס

אמן שאת העבודות שלו הייתי אוספת לו יכולתי

המתנה הכי מוצלחת שנתתי לאחרונה
מגבות מטבח שקניתי בדליקטסן

וזו שקיבלתי
כמה בקבוקים של היפריקום (סנט ג'ון וורט) בהכנה הומאופאטית קלאסית מחברה בציריך

בעלי המקצוע שאני נעזרת בהם להיראות טוב
אף אחד

יעד הנסיעה המעניין ביותר שהייתי בו לאחרונה
אני נוסעת עם העיניים, און ליין

מקום שנותן לי השראה
יוון. אי ביוון
מחוץ לנסיעות עבודה, אני נוסעת רק לשם

אתרי האינטרנט שלי (שאני עוקבת אחריהם)
 שבהם אני קוראת מאמרים על אמנות ותיאוריה של האמנות
לפי לינקים שאני מקבלת
ומגזינים בענייני אמנות פלאסטית. מעבר לזה, אתרי חדשות ורשתות חברתיות, פייסבוק, טוויטר ואינסטגראם

https://www.givonartgallery.com/ - לאתר הגלריה


One morning in Tel Aviv

This post was shot with my Iphone, so it's not about photography. It's about a walk along one interesting street in Tel Aviv. A boulevard actually. Ben Gurion Boulevard.
It starts very sad but then it gets happy along the way.
The first stop is Prime Minister's Itzhak Rabin memorial, behind the town hall building, where Rabin was murdered on the 4th of November 1995, at the end of a rally in support of the Oslo Accords  in Tel Aviv. The assassin, an Israeli ultra-nationalist called Yigal Amir, radically opposed Rabin's peace initiative and particularly the signing of the Oslo Accords. He shot Rabin 3 times in this exact spot.
This spot is very meaningful to many Israelis and you will often find people just standing there, paying their respects and thinking..

A map of the area during the murder. Also displayed on the floor.

From the memorial you walk, still full of thoughts, under the Town Hall building, where there is a permanent art wall and you can catch interesting contemporary Israeli artists.

The passage under Tel-Aviv's town hall

The building of the Town Hall itself is a fine example of Brutalist architecture, but it is pretty disliked by the Tel Aviv people. I have shot fashion on it's concrete walls and used it several times for advertising campaigns. As a kid in Tel-Aviv I disliked concrete walls, but now I love it.

Now we are getting to the actual beginning of the boulevard. 
All along it you will see lots of people - walking, running, babies, very old, playing chess, working on a computer. The boulevard is an extension to the Tel-Aviv apartment and used for a variety of purposes. I think that you will find it very interesting and fun.

Right at the beginning on 88 Ben Gurion Boulevard there is a very beautiful  International Style/ Bauhaus architecture building.  But like many of these buildings it is neglected and rundown. This in fact is part of it's charm. Try imagining past life some 80 years ago when goldfish were swimming in the pond in the yard and ladies sat down to rest on the stone bench.

Opposite this building you will find a sculpture, in the middle of the boulevard, by Gabi Klasmer, a leading Israeli artist.

 Along Ben Gurion Boulevard there are 3 coffee kiosks. This first one, is my favorite. Very good coffee and easy atmosphere.
Noisy but you definitely gets the city's vibe.

Just after the kiosk on the right (north) are a few more International style/ Bauhaus buildings. Each one is different and worth investigating. There are 4000 (!) Bauhaus buildings in Tel-Aviv. 

In 2003, the United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization (UNESCO) proclaimed Tel Aviv's White City a World Cultural Heritage site, as "an outstanding example of new town planning and architecture in the early 20th century."

Tel-Aviv has the largest number of buildings in the Bauhaus/International Style of any city in the world.
Please note that I give photography/ Bauhaus tours, so if you are interested let me know via a comment at the end of the post. Or - miridv@gmail.com .

Some of the most beautiful buildings are along Ben Gurion Boulevard.

On 75 Ben Gurion Boulevard you can relax at Beit Hanna. This beautiful Bauhaus building was built as an agriculture education school for new immigrant/ pioneer girls in 1936. At the time this was the edge of the young city. 
 It changed hands a few times, and was almost destroyed, until about two years ago when it was bought by a private entrepreneur who turned it into a members' recreational club with a really lovely restaurant called Eats Cafeteria in the complex.  You can have a very fresh lunch, much like Ottolenghy in London, and look around at the beautiful people.

When you walk along the boulevard pay attention to the old olive trees that were planted about a hundred years ago all along it.

When you reach the intersection of Dizengof st., which is the main street of Tel-Aviv, you can't miss Tamara, a colorful and happy juice bar. Have a juice or a smoothie or just stand and watch the people, this is interesting at any given time of the day. You are not far from the beach.

But before you reach the beach there is a very interesting stop: Ben Gurion's house.
A very important figure in Israel's history, who actually formed the nature of the country single handily. BG donated the house to the state of Israel and now it functions as a museum (no entrance fee). The house is luxurious and modest at the same time. There is a fire place, huge library and Persian rugs but a tiny modest kitchen and narrow beds. Very interesting and worth visiting.

Ben Gurion's house

Ben Gurion's bedroom

Huge library and Persian rugs

Ben Gurion's Desk

From Ben Gurion's house you carry on in the boulevard until you reach it's end and you climb up to a rather deserted square. This is Kikar Atarim. It was designed by Yaacov Rechter and Joseph Wittkower and built in the early 80's. It is another example of Brutalism and was (rightfully) very criticized. For most of the time it was neglected but it's quite interesting and a great location for photo shoots. There is a big debate whether to tear it down and build something else or whether to renovate it and make some small changes. At the moment it's not here and not there but it leads you to the sea.

From Kikar Atarim you walk down magnificent stairs and at the bottom of you will find a great salt water swimming pool - Gordon. It was built in 1956 and fresh sea water is pumped to refill it every day.
The pool has many regulars with many rituals but anyone is welcome to join.

From Gordon walk north towards the sea. You have two choices - the Marina or the beach. Both are really great.
The Mediterranean sea is warm in comparison to oceans so you can go in almost all year around.

The Tel Aviv Marina is small and pleasant. You can walk up a small deck and you'll find at the end a bench on which to sit and watch the yachts passing by or you can sit down for a beer or some Meze at Fortuna Del Mare.

A simple and friendly restaurant in the Marina.

from the Instagram of Fashion designer Nili Lotan

From the Marina you can walk along the beach to the north and enjoy the sea view.

Go swimming or surfing, or play the local game of Ping Pong .


Immigrants מהגרים

A year ago, I went to eat falafel on Jerusalem Boulevard and noticed that on the outside wall of the falafel boutique (very tasty to mention) there is a beautiful wall painting.

I have no idea who the unknown artist is, but the painting reminded me of backgrounds that European photographers used to put in the studio for family photographs, like the photos of my family in the old album.

 The painting also reminded me of the backgrounds of the Eritrean photographers at the old central bus station in Tel Aviv, planting behind the wedding photographs of the festive participants, who send it home, to the families who remained behind in Eritrea.

 The painting also reminded me of murals I saw on a visit to Hebron, in a Palestinian house a year ago, laid out on a wall in the living room.

In short - I was really excited

I told Oren Dar, the stylist I love to work with about the wall, and we went to see it together.

We decided that we would shoot against the background of the wall, with all the connotations I mentioned above, fashion photographs that take inspiration from immigrants.

 Migrant workers, asylum seekers, political immigrants, people looking for a better future and carrying all their property with them.

It was summer, it was too hot to take pictures outdoors. We waited for autumn. But I passed by and suddenly saw the corner covered with billboards for the municipal elections.

I informed Oren that we had to look for a new place. But by then time Oren was more excited about the location than me and convinced me not to give up. According to the signs, you understand that the place serves as a branch of the Likud. In short, I made a series of phone calls which ended up with the manager of the branch and he not only agreed that we would take pictures and take down the signs (it was already after the elections of course), but also gave us the keys of the place so that we could organize ourselves (makeup, styling, etc.). Chapeau !

We decided to photograph a variety of characters, from different origins. True, every continent has a different story, but in the end everyone meets.

I shot using daylight. This wall is also located just like a photography studio in Europe, so that the wall faces north and is all day in the shade, in the winter. As if we had planned it in particular.

We brought a carpet and we had a perfect studio.

The photos were published in
As Promised magazine

Photography - Miri Davidovitz

Styling - Oren Dar

Makeup and Hair by Netta Szekely

Models - Mo Daoud
and Monica (Yuly), Vova (Mars), Mcwee (Passion)


Ask me questions about the technical aspects

לפני שנה הלכתי לאכול פלאפל בשדרות ירושלים ושמתי לב שעל הדופן החיצונית של הבוטקה של הפלאפל (הטעים מאוד יש לציין) יש ציור קיר יפהפה.               י

אין לי מושג מי הצייר האלמוני אבל הציור הזכיר לי רקעים שצלמים אירופאים נהגו לשים בסטודיו לצילומי משפחות, כמו הצילומים של המשפחה שלי באלבום הישן                                                         
 הציור הזכיר לי גם את הרקעים שהצלמים האריתראים בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, משתילים מאחורי צילומי החתונה של המצטלמים החגיגיים
 ששולחים אותם הביתה, למשפחות שנשארו מאחור                       
 הציור הזכיר לי גם ציורי קיר שראיתי בביקור בחברון, בבית פלסטיני לפני שנה, פרוס על קיר שלם בסלון                 
בקיצור - ממש התלהבתי           
סיפרתי לאורן דר, הסטייליסט שאני מרבה ואוהבת לעבוד איתו על הקיר, והלכנו ביחד לראות אותו         

החלטנו שנצלם על רקע הקיר, עם כל המטענים שהזכרתי כאן, צילומי אופנה שלוקחים את ההשראה ממהגרים                                                     
 מהגרי עבודה,מבקשי מקלט, מהגרים פוליטיים, אנשים שמחפשים עתיד טוב יותר ונושאים על עצמם את כל רכושם         
היה קיץ, היה חם מדי לצלם במקום. חיכינו לסתיו. אבל עברתי במקום ופתאום ראיתי את הפינה מכוסה בשלטי בחירות (עירוניות)

הודעתי לאורן שאנחנו צריכים לחפש מקום חדש. אבל בנתיים אורן נדלק עוד יותר ממני ושכנע אותי לא לוותר. לפי השלטים אתם מבינים שהמקום משמש כסניף של הליכוד. בקיצור עשיתי סדרה של טלפונים שבסופה הגעתי למנהל הסניף והוא לא רק שהסכים שנצלם במקום ונוריד את השלטים (זה כבר היה אחרי הבחירות כמובן), אלא גם נתן לנו את המפתחות של הסניף כדי שנוכל להתארגן בפנים (איפור, סטיילינג וכו׳).  ש א פ ו    י

החלטנו שנצלם מגוון של דמויות, ממוצאים שונים. אמנם לכל יבשת וארץ סיפור אחר, אבל בסופו של דבר כולם ניפגשים               
צילמתי באור יום. גם הקיר הזה ממוקם ממש כמו סטודיו לצילום באירופה, כך שהקיר פונה לכיוון צפון ונמצא כל היום בצל, בחורף. כאילו תכננו את זה במיוחד         
הבאנו שטיח והיה לנו סטודיו מושלם.              

הצילומים התפרסמו במגזין - As Promised
סטיילינג - אורן דר
איפור ושיער - נטע סקלי
דוגמנים - מוחמוד ומוניקה (יולי), ווה (מרס), מקווי ( פשן )


מוזמנים לשאול אותי שאלות לגבי הצדדים הטכניים


Roladin 2018

אני מאוד מקווה שראיתם כבר את הצילומים של קמפיין הסופגניות שצילמתי לרולדין, בשלטי חוצות, בפוסטרים וגם באינטרנט :) כאן אפשר לראות אותם בצורה איכותית במיוחד
*לחיצה על התמונות תגדיל אותן

זו כבר השנה השלישית שאני מצלמת את הקמפיין וזה כבוד וכיף גדול ! ביחד איתי אותו
 הצוות הקריאטיבי : מנהל קריאטיבי צור גולן (אם אנד סי סאצ׳י תל אביב), סטיילינג אורן דר, איפור נטע סקלי, שיער
 ליאור גרין ועוזר צלמת אסף שמע

הצילומים נועדו להציג את קולקציית הסופגניות של רולדין לחורף 2018
קולקציה חדשה שנוצרת כל שנה ע״י השפים של רולדין לקראת חנוכה

כל דמות מייצגת סופגניה אחרת

וכל זה תחת קונספט נוסף, יחודי לקמפיין השנה : ראשים מדברים. ראשים ״צפים״ בחלל וסופגניות צפות אף הן

ככה זה נראה בפוסטרים

ובשילוט חוצות

השנה הדוגמניות/ים לא מחזיקים את הסופגניה, כך שאין גוף ובגדים, והאתגר היה ליצור דמויות מעניינות במינימום אמצעים

מחכה לאתגר של שנה הבאה


אפשר לראות עוד על תהליך העבודה ומאחורי הקלעים בפייסבוק - https://www.facebook.com/miridavidovitzphotograpy/