3/15/18

The Blue Cube - הקוביה הכחולה



In Israel almost all of us live in apartments with white walls. 

So quite naturally, the blue apartment of Gregory Israel Abou hypnotized me. 

 A blue cube with a floor of mats and a space that changes,

 between a house and a store, between a studio and a gallery,

 with intriguing and refined objects. 

 The owner of the apartment, Gregory Israel Abou is

 a multidisciplinary artist, a clothing curator,

 a new/old immigrant from France and a designer. 
חדר השינה. מצעים - מאירה סיטון

י

חומרים טבעיים

I asked Abou a few questions :


M: What is the origin of your name?

A: Algeria

M: Where were you born ?

A: Near Paris

M: What did you do in Paris ?

A: I had a design studio and I was always independent

 M: Was your style in Paris spiritual

or did you dance all night in clubs ?

 A: It's a process and it does not come suddenly! Like being an

 artist! But I have to say that in Israel it affects !!!! There is

 special energy and all my difficulty here forces me to be more

 spiritual. And after 11 years of practice, yoga also affects me

 M: What made you immigrate to Israel ?

A: I was at the end of a life cycle

And I always wanted to try to live in Israel because I am a Jew. Also I love the sun.

And I thought it would be easier to find my wife here!

But I see that it is not simpler! 
פשטות - גרגורי ישראל אבו

לקרוא - זה חשוב. אור השמש גם

M: What are the five things you like the most in Israel and the five things you hate ?

A: Israel, the land, the sun
Food
people
Feeling good and comfortable in the streets
*
What people do with nature
Everything revolves around food
The violence of people in general
Lack of beauty and lack of tenderness

 M: What of all your occupations is most important
A: That people who work with me or buy something from me will be happy

 M: What are you dreaming about?
A: Living in a wooden house in a forest

 M: What’s important to consider when choosing clothes
A: Quality and beauty and clothes that go beyond the trend

M: What's important when designing a house
A: also beauty and giving space and multi functionalists
Rather than copy from a design magazine

M: Who is the ideal woman in your eyes?
A: Aya
מנורת הקריאה מעל למיטה

השראה מבגדי עבודה

הרמוניה



ארון הבגדים. שקיפות בכל

פינת עבודה רב תכליתית


גרגורי על שמיכות יוגה. מחצלות טאטאמי. את החדר משנים לעיתים קרובות בהתאם לצרכים. על הקיר עבודות אמנות של אבו


M: What do you think you'll do when you're old ?

A: The same things but I hope in an even more cool and correct way

Try to give good energy.


 M: What do you see as the art of life?

A: Come and live with me for a few days

No explanations, you need to live! But it is clear that the mixing of all kinds of fractions of

culture

observation

Understanding what our need is

Finding out who we are and showing it

Flow with nature and modernity

To create !

עבודת קליגרפיה עם אותות עבריות והצצה למטבח


כלי אוכל מקרמיקה מעוטרת זהב. פשטות יוקרתית



בישראל כמעט כולנו חיים בדירות עם קירות לבנים.      י
לכן, מובן מאליו שהדירה הכחולה של גרגורי ישראל אבו היפנטה אותי.                י
 קוביה כחולה עם ריצפת מחצלות ובתוכה חלל שמשתנה בין בית לחנות, בין סטודיו לגלריה, עם אובייקטים מסקרנים ומעודנים.               י
 בעל הדירה , גרגורי ישראל אבו הוא אמן רב תחומי, אוצר בגדים, עולה חדש/ישן מצרפת ומעצב       
 שאלתי את אבו כמה שאלות

 
מ : מה מקור השם שלך           
א: אלג‘יר

מ : איפה נולדת
א: ליד פאריס

מ : מה עשית בפריז 
א: היה לי סטודיו לעיצוב ותמיד הייתי עצמאי

 מ : האם גם בפריז הסגנון שלך היה רוחני 
או שרקדת כל הלילה במועדונים
 א : זה תהליך וזה לא בא פיתאום !!! כמו להיות אמן ! אבל אני צריך להגיד שבישראל זה משפיע !!!! יש אנרגיה מיוחדת וגם כל הקושי שלי פה דוחף אותי להיות יותר רוחני. ובנוסף אחרי 11 שנים של תירגול גם היוגה משפיעה עלי

 מ : מה גרם לך לעלות לישראל
א : הייתי בסוף של מחזור בחיים
ותמיד רציתי לנסות לחיות בישראל כי אני יהודי. אני גם אוהב השמש. במקביל קרה סיפור מיוחד וסודי
וחשבתי שיהיה יותר קל למצוא אישתי פה!                י
אבל אני רואה שלא פשוט יותר !              י

 מ : מה חמשת הדברים שאתה הכי אוהב בישראל ומה חמשת הדברים שאתה שונא

א : ישראל, הארץ ,שמש
אוכל
אנשים
להרגיש טוב ונוח ברחובות
*
מה שאנשים עושים עם הטבע
הכול מסתובב סביב אוכל
האלימות של האנשים באופן כללי
חוסר יופי וחוסר עדינות

 מ : מה מכל העיסוקים שלך הכי חשוב
א : שאנשים שעובדים איתי או קונים משהו אצלי שיהיו שמחים

 מ : על מה אתה חולם
א : לגור בבית עץ ביער

 מ : מה חשוב לקחת בחשבון כשבוחרים בגדים
א : איכות ויופי ובגדים שעוברים מעבר לטרנד

מ : מה חשוב כשמתכננים בית
א : גם יופי ולתת חלל ומולטי פונקציונליסטים
ולא להעתיק ממגזין של עיצוב

מ : מי האשה האידאלית בעינייך
א : איה

 מ : מה נראה לך שתעשה כשתהיה זקן
א : אותו דבר אבל מקווה בצורה עוד יותר מדליקה ונכונה
לנסות לתת אנרגיה טובה

 מ : מה זה בעיניך אמנות החיים
א : תבואי לחיות אצלי כמה ימים
אין הסברים צריך לחיות ! אבל ברור שעירבוב בין כל מיני שברים של
תרבות
התבוננות
להבין מה הצורך שלנו
לגלות מי אנחנו ולהוציא את זה החוצה
לזרום עם הטבע והמודרניות
ליצור !               י
רחוב שרעבי  2 , תל אביב

הסטייל של אבו, כולל האופניים

2/24/18

Georgia on my Mind

Exploring the area around Kazbegi - Sno valley, north Georgia

החלטנו על נסיעה לגיאורגיה בעיקר בגלל שהמדינה היתה סגורה לגמרי בפני המערב בגלל מסך הברזל, וגם לאחר מכן בגלל המלחמה עם רוסיה, נשארה סגורה.
עד לפני כעשר שנים.
סוג של קפסולת זמן צבעונית, על התפר בין אירופה לאסיה. עם השפעות סובייטיות חזקות.
בשיטוטים באינטרנט הבנתי שהאופציה היחידה שלנו היא לינה בבתים של אנשים, אבל אז גוגל הפתיע אותי והעלה כתבה על מלון בהרי הקווקז סמוך לגבול הרוסי, בעיירה קטנה בשם קזבגי (סטפסמינדה, שם נוסף), במבנה שהיה פעם סנטוריום לאצולה הסובייטית, שמסתבר שאהבה מאוד לבוא לגיאורגיה . המבנה שופץ כך שהקווים הברוטליים של האדריכלות הסובייטית נישמרו אבל הפנים הוסב למלון מפנק עם צבעוניות גיאורגית עליזה. ומכל חדרי המלון נישקפת הפיסגה המושלגת של הר קזבק העצום וכנסיה מבודדת שנבנתה על מורדותיו.
הזמנתי. המחיר כמו צימר בגליל או פחות.
לדרך להרי הקווקז מטביליסי הבירה קוראים ״הדרך הצבאית״, מכל הסיבות, והדרך יפהפיה אם כי משובשת בחלקה, כמו כל הדרכים במדינה המתפתחת.
מהמלון  Rooms Kazbegi , עשינו טיולים בעמקים נידחים שהחיים בהם השתמרו כמו לפני מאות שנים. ובערב חזרנו להתפנק מותשים עם שמפניה גיאורגית וחצ׳פורי ולסאונה.
יצא לנו מושלם כי למרות ששכרנו 4 על 4, רוב הדרכים הן דרכי עפר משובשות, וגם הלכנו הרבה ברגל, דרך כפרים נטושים מסיבות שונות, וגם מאוכלסים בחלקם. טיפסנו גם לכנסיה המבודדת והמיסטית - גרגטי.
הכל עדיין מאוד זול, והאוכל והיין מעולים, וכולם מדברים רוסית בנוסף לגיאורגית. הצוות במלון דובר אנגלית,כך שמאוד נעזרנו בהם.
אין מה לקנות. קניתי קצת תבלינים ואיקונות. זהו.
משם חזרנו ובילינו יומיים בטביליסי הבירה שהיא עיר ממש מגניבה עם הרבה ארמונות מתפוררים ומרפסות עץ שנראות כמו תחרה.
בטביליסי התאכסנו ב״אח״ של המלון מהגבול הרוסי שג״כ היה בעבר מוסד סובייטי. בית דפוס סובייטי ענק ונטוש שהוסב למלון cool. קווים ברוטליסטיים גרנדיוזיים אפורים, לפי מיטב האדריכלות הסובייטית מבחוץ ומבפנים רומנטיקה צבעונית גיאורגית מפנקת. Rooms Tbilisi.
שוב, זה היה מאוד נחמד, כי אפילו טביליסי היא לא אירופה, יש מעט מאוד שילוט והרבה דברים לא מסודרים. אז כל עצה היתה שווה זהב.
טביליסי נעה על תפר בין עיר קולית נוסח ברלין או ניו יורק לעוני מרוד ולאוליגרכים. למעשה משולש עם 3 קודקודים שכל אחד מושך לכיוון שלו. הרגע הזה יעבור כך שלדעתי זה ממש הזמן לסוע לשם.
אפילו ברחוב של המלון, החנויות המובילות הן חנות לכלי בית וגלנטריה, גומחה למכירת גבינה ביתית ועל כל פינה מוכרת ירקות (כל הירקות טעימים), ומלא מאפיות.
טעמנו אותה על קצה המזלג ואני רוצה עוד.
היזם הגיאורגי ששיפץ/בנה את שני בתי המלון בהם שהינו -  Rooms, מתכנן לשפץ עוד מבנים באיזורים נידחים כמו זה שבצפון בהרי הקווקז. ממש ראש טוב. ואני עוקבת.
גם כי אני רוצה לבדוק עוד איזורים בגיאורגיה וגם כי זה שעתיים וחצי טיסה מתל אביב

Kiosk, Sno village, North Georgia


On our way to Kazbegi - Fortress Ananuri, Georgian Military Road 
The Swimming Pool at Rooms Kazbegi. The building was a Sanatorium for the Soviet Nobility

The Cooks at Rooms Kazbegi, Local Pride

Old Tbilisi Glamour - on the way to Keto&Kote
Palaces falling apart - Old World Charm, Tbilisi
Modern Luxury mixed with Georgian Color palette at Rooms Tbilisi

The Cheese Alcove, Kostava str. Tbilisi





2/5/18

מעלה קרחות


הבטחתי בפוסט על צילומי רולדין לכתוב קצת על הקרחות
קרחות ?                          י

האמת היא שכשסיפרתי על כוונתי לבת שלי היא שאלה אותי - איזה קרחות ? ואז הבנתי שבסופו של דבר הקרחות כמעט ולא נראות. מה שמאוד שימח אותי כי השקענו הרבה מאוד מאמצים וחשיבה ברעיונות לאלמנטים יצירתיים ויפים על הראש. כך שהקרחת תהיה הבסיס אבל לא העיקר.                 י

אבל בכל זאת - הקרחות

כשהחלטנו שלכל הדוגמניות תהיה קרחת על הראש התחלנו, כמובן, לחשוב איך מבצעים את זה. מעולם לא הפכנו דוגמנית או בכלל מישהו לקירח. קודם כל הבנו שאפשר לקנות קרחת מוכנה ואז צריך להתקין אותה על הראש. נטע סקלי, המאפרת הנהדרת של הקמפיין, הציעה להזמין לפרוייקט את רינת אלוני, מאפרת שמתמחה באפקטים מיוחדים (המאפרת הראשית של ״ארץ נהדרת״ ושלל דמויותיה, בין היתר) . במקביל הבנו שלא נזדקק למעצב שיער, ו״שיחררנו״ בעצב רב , את ליאור גרין הנפלא שעבד איתנו על הקמפיין הקודם.         י


מנדי מוריס, המפיקה המעולה והדייקנית של הקמפיין, הציעה לעשות טסט כדי לבדוק כמה זמן לוקח ליצור קרחת וגם איך זה יוצא בסופו של דבר, כדי שנבוא מוכנים לגמרי ליום הצילום ולא יהיו הפתעות מהסוג ש- הצבע הזה לא נדבק או שהקרחות לא בגודל הנכון וכו׳ ואז נתקע שעות על איזה שטות מעצבנת.           י




אז ניפגשנו לכמה שעות ועשינו טסט על כל הנושאים שחשבנו שיכולים להוות בעיה , ובראש ובראשונה הקרחות.                     י


אבל כאמור, רינת מקצוענית ואלופת הקרחות והכל יצא מושלם


בדקנו גם איך מתקבלים ריסים מוגזמים עם קרחת



ואיך יוצרים אפקט של נזילה על קרחת (אם למישהו זה מזכיר את ליי באוורי- זה לא במקרה )


בדקנו גם הברקות וסוגי צבעים



ואיפה להסתיר את השיער. וכך הגענו ליום הצילום מוכנים ובטוחים בעצמנו.         י
מומלץ לעשות תמיד











1/16/18

Inspired by Sufganiot - השראה : סופגניות



 פוסט מיוחד המוקדש להשראה שמאחרי צילומי קמפיין רולדין 2017



בכל פעם שאני ניגשת לפרויקט צילומי חדש אני מנסה לנסח לעצמי את העקרונות שצריכים לעמוד מאחרי הצילומים. זה יכול
 להיות לצלם בשחור/לבן, או למשל שכל המצולמים יחייכו או יסתכלו למעלה. זה יכול להיות לצלם 
עם עדשה רחבה או להאיר בתאורה קונטרסטית. לצלם עם מוזיקה. העיקרון יכול להיות לעבוד עם צוות גדול ומדוקדק או להפך - בלי אנשים נוספים
 על הסט. השלב הזה בעבודה מאוד חשוב לי. מגוון גדול של החלטות, טכניות
 ואווירתיות. ה״פיצוח״ האישי הזה נוסף לבריף שאני מקבלת מהלקוח. אני עושה אותו ביני לבין עצמי ואח״כ
 מאשרת עם הקריאטיב וההפקה. מטרת העקרונות לתת טון והלך רוח לצילומים.                       י
  
*** 

   כשניגשתי לתכנן את צילומי קמפיין רולדין 2017 , כמה דברים היו ברורים לי מהרגע שקיבלתי את הבריף ממשרד הפרסום :                      י 
  
א. הסקיצה לצילומים חייבת להיות מדויקת לפרטי פרטים, עד לרמת הציפורניים, כדי שהתקשורת בין אנשי הצוות תהיה חלקה
  ומהירה ביום הצילום. אין טיפת מקום לאילתורים.                י 
             
ב. להגזים! הצילומים צריכים להיות מוגזמים! עד הסוף עם כל רעיון ועוד קצת! במהלך תיכנון הקמפיין ובעיקר ביום
 הצילום חזרתי על ההחלטה להגזים כמו על מנטרה, בעיקר בלב וגם לנטע סקלי המאפרת (שלא חוששת להגזים, אני יודעת מכבר) ובכל התלבטות פסקתי - יותר, עוד.                           י
                                          
ג. שהכל חייב להיות אמיתי, לא פוטושופ                                                 י

ד. רמז לאווירה גותית, אפלה, שלא ממש מתחברת למזון. את הסעיף הזה, יש להודות, לא לגמרי תיכננתי
 מראש, אבל איכשהו האווירה הזו דומיננטית בשני הקמפיינים (16/17). לא דיברנו על זה, לא המשגנו
 את האווירה, אבל היא נוכחת (לשימחתי) ולטעמי זו אחת הסיבות לעניין שהקמפיין מעורר.          י
***
עם הצהרת הכוונות הכללית הזו, ניגשנו, מנדי מוריס המפיקה ואנוכי, לפגישה הראשונה עם צוות משרד הפרסום 
M&C Saatchi Tel Aviv
   - צור גולן (מנהל קריאטיב ושותף), בן קייל (ארט דיירקטור) ודותן פלזן (קופירייטר). העלנו רעיונות שונים
 כיצד לבדל את הקמפיין מהשנה שעברה ומתוכם נבחר כיוון הקרחות (על הקרחות ארחיב בהמשך). למרות שהייתי שותפה לחלוטין להולדת
 הרעיון, בהתחלה חששתי מאוד שהקרחות ירתיעו/יפחידו אבל בהמשך התגייסתי לגמרי לרעיון כשמבחינתי אחת המשימות שלי היתה לגרום
 לדוגמניות להיות יפות למרות הקרחות ובעזרתן.            י

בפגישה בחרנו 7 סופגניות מתוך המגוון שרולדין שלחו לנו, כאלו שחשבנו שיצטלמו טוב יותר
 ושיש בהן יותר עניין. אחרי שבחרנו - התמקדתי בסופגניות עצמן, בצורה, בצבעים ובמרכיבים וניסיתי לדמיין דמות להשראה לכל אחת
 מהן והקשרים אמנותיים/תרבותיים. הנה כמה רעיונות ראשוניים

או



בצורה אסוציאטיבית פתוחה מאוד .                   י

***

ומכאן התחיל פינג פונג אינטנסיבי של רעיונות, דוגמאות מצולמות, דוגמאות מילוליות, עם כל
 אנשי הקריאטיב ועם צוות ההפקה, במשך כשבועיים, לראות
 אם הרעיונות מתקשרים, מובנים, מתאימים לכל אחת מהסופגניות ומלהיבים אותנו.                  י
בסוף הפינג פונג הזה, כשרוב הרעיונות היו סגורים ומאושרים ע״י הקריאטיב ניפגשתי עם המאייר - גיורא (גרגורי) אשאולוב
 ותיארתי לו מילולית וגם עם רפרנסים את הרעיונות לכל חלק של הדמות. למשל




 או 

כבר במהלך הפגישה, שארכה כמה שעות, גיורא צייר סקיצה על הלפטופ שלו בהתאם לרעיונות שתיארתי והראיתי לו. מהנסיון
 של שנה שעברה ידעתי שהמאייר יתן לי הרבה רעיונות לגבי העמדת הדוגמניות לפי הדימיון האמנותי שלו. ולא התבדתי.               י
הרעיון להיעזר במאייר היה הברקה של המנהל הקריאטיבי, צור גולן, ולטעמי, ככל שהרעיון טכני, הוא אחד
 מהכלים המרכזיים שעזרו לנו בעבודה. העובדה שידענו במדויק מה אנחנו הולכים לעשות
 ומאידך לא הסתמכנו על רפרנסים צילומיים. כמה פשוט ככה חשוב!         י 


 אחרי הפגישה התחילה התכתבות וחילופי רעיונות וסקיצות של כשבוע עם גיורא. לדמות הכהה
 שלחתי לו צילומים של גרייס ג׳ונס, לירוקה את לינדה אוונג׳ליסטה בקליפ ״טו פאנקי״ של ג׳ורג׳ מייקל
 שבאופן כללי נתן לנו הפעם הרבה מאוד השראה לדמויות, ליולו התחתונה - צילומים של דוגמניות של כריסטיאן דיור
 משנות ה- 50 ועוד. ובמקביל כל סקיצה אישרתי עם הקריאטיב.        י


  עבדנו מהתחלה על שבע סופגניות כדי לבחור בסוף שש. כרמן מירנדה (הצהובה) נפלה, כי חשבנו
 שהיא קיצית מדי. הפידבקים מהקריאטיב היו טובים חוץ מסופגניית התות (השניה משמאל, עם הכיפה האדומה על הראש) והתחלנו לחשוב עליה
 מחדש. עלו אופציות של טילדה סווינטון הקפואה בנרניה, מלכת הקרח, פרווה לבנה, עד שברצף האסוציאטיבי הגענו לכתר ושמלה ויקטוריאנית
 אדומה - מלכת הסופגניות!  אורן דר (הסטייליסט) שלח דוגמאות
 של כתרים שאותן העברנו לגיורא המאייר. גם את השמלה של הפיסטוק/הירוקה שינינו, לבקשת הקריאטיב, לפי סקיצה מאורן, ואז שינינו שוב

.

בסופו של התהליך הגענו לשש סקיצות סופיות ומדוייקות ואותן הצגנו ללקוח  - רולדין









ניתן לראות שהסקיצות הראשוניות שגיורא צייר היו כמעט מדוייקות אבל הפיין טיוניג שעשינו קירב אותנו ליום הצילום
***
כאן מסתיים נושא ההשראה. לא אמשיך לכתוב על יום הצילום כי הפוסט
 יהיה ארוך מדי. אנא כתבו לי מה עוד מעניין אתכם ואשתדל לכתוב
 פוסט נוסף. וגם שאלות תתקבלנה בברכה. אני זוכרת שהבטחתי כמה מילים על
 הקרחות. אעשה זאת בהמשך. עכשיו אני מעלה את הפוסט, שיהיה כבר באוויר. כתבו לי


לינק לכל הצילומים -  https://www.behance.net/gallery/58907457/Roladin-2017