11/20/15

Eating (very well) in Lisbon

טוב, אז מה אכלנו ובעיקר איפה. אתחיל דווקא מעוגה, בעצם מאפה.
המאפה הלאומי של ליסבון (ואולי כל פורטוגל, לא בדקתי) הוא ה Pastel de Nata . מאפה חמוד מאוד, די קטן, שכל בית קפה וקונדיטוריה מכינים אותו בדרכם. אז בכל בית קפה דגמנו את הנוסח שלו, וישבנו בהרבה מאוד בתי קפה... לפסטל הזה יש סיפור עממי ארוך שמורכב מנזירים - כובסות - וצווארונים מעומלנים, בקיצור רומנטי. אם הסיפור מעניין אתכם כנסו ללינק הזה . הליסבונאים מבטאים את השם שלו - פשטייש ואת הפשטייש המקורי אפשר למצוא רק בעיירה הקטנה, דרומית לליסבון, בלם, הצמודה למנזר הענקי והיפהפה ג'רונימוס. במאפיה הקטנה בבלם נוצר הפשטייש המקורי (כמו אבו שוקרי) והמאפיה הקטנה הזאת גדלה למימדי ענק ממש, של אולמות שלמים בהם כולם אוכלים פשטייש דה בלם. אבל האמת - שווה ביקור במיוחד. ועוד יותר שווה בגלל המנזר הגותי הצמוד והגן הבוטני העתיק הצמוד ג"כ.
מה שנחמד בליסבון זה שאין כמעט בכלל הבדלים במחיר בין מקומות פשוטים, מקומות מתוחכמים ומקומות תיירותיים. בכל מקום המחירים פחות או יותר באותו הטווח, כך שהפשטייש הזה שהוא בעצם הקרואסון וגם השטרודל הליסבונאי מוגש בכל מקום באותו מחיר זול (בסביבות יורו) וההבדל הוא באופן ההכנה וההגשה.                         י

ההמונים צובאים על הדלפק של פשטייש דה בלם

התור מחוץ למוסד, העומד על תילו מאז שנת 1837 ! מרשים לכל הדעות
קנקני תה ופשטייש דה בלם בידי המלצר
ליסבונאיות, ואולי בלמיות (מי יודע...) אוכלות להנאתן פשטייש דה בלם. יותר מהכל המקום מזכיר לי את הכנאפה האגדי בקונדיטוריה ג'עפר בעיר העתיקה בירושלים. ג"כ ענק וייעודי
המקום ממותג עד לרמת שקיות הסוכר ומדי הצוות. ומאוד מאוד פרקטי. כל הקירות מכוסים בקרמיקה מצויירת ,כמו בכל המקומות המסורתיים בליסבון, אלא שבפשטייש דה בלם הקרמיקה חדשה.

בליסבון יש עוד כמה בתי קפה היסטוריים מרשימים, כמו למשל קונפטריה נסיונל או קפה ברזילירה שאהבתי מאוד משום ששמרו על האופי המקורי שלהם והמסורת וגם משום שתענוג לראות ליסבונאים שותים את הקפה שלהם בעמידה ואיש לא מוותר על פשטייש טרי מהתנור. אבל בתי הקפה ההיסטוריים הפכו מטבע הדברים למוקד עליה לרגל של תיירים מכל העולם. כך שכדאי להגיע מוקדם בבוקר או לבוא ולדעת שיחד איתך יהיו עוד כמה עשרות תיירים. למרות שחשוב לציין שבכולם יש גם ליסבונאים. ניתן לזהות אותם בקלות - הם שותים את הקפה שלהם בעמידה.                            י
קפה נסיונל. ניתן לראות על הקיר באיזה שנה נוסד. הליסבונאים מאוד מודעים לרצף ההיסטורי שלהם


מוקדם בבוקר

איך יודעים שהם ליסבונאים אמיתיים ?                           י
בית הקפה הידוע ביותר בליסבון הוא קפה ברזיליירה, בו נהג לשבת המשורר הלאומי של פורטוגל, פסואה, ולכתוב. אבל המקום היה כ"כ מלא שצילמתי רק את הסמל המטורף שלו. קנינו גם קפה למקינטה, שוב בגלל הציור של האיש המשונה הזה, לקחת הביתה, והקפה ,כמו כל קפה ששתיתי בליסבון היה משובח


Café A Brasileira
כמובן שלא היינו רק בבתי קפה היסטוריים. ליסבון מלאה בבתי קפה מכל הסוגים וגם בקיוסקים רבים כפי שסיפרתי בפוסט הראשון מליסבון. אבל לשתות קפה במקום שהוקם לפני 200 שנה זה ממש מוזיאון חי, ולמזלנו ולמזלה של ליסבון חי באמת, כי למרות התיירים הרבים ליסבון מתחשבת בראש ובראשונה בתושבים שלה, והם מחזירים לה אהבה...               י
מאחר והתחלתי דווקא במתוקים אמשיך - בליסבון בכל מסעדה בה אכלנו קינוח עולה בין 4 -5 יורו. גם במקומות הסטייליסטיים ביותר. כתל אביבים הרגילים למחירים מופקעים התמחור הידידותי הזה עודד אותנו לא לפספס קינוח בסוף אף ארוחה. לתשומת ליבכם
***
ו -אוכל
ה- מקום לאכול את כל מה שיש לליסבון להציע הוא שוק האוכל המקורה מרקדו דה ריביירה. השוק ששורשיו נטועים במאה ה -13 , עבר שיפוץ ע"י טיים אאוט ליסבון, כך שחציו הפך לאולם אוכל ענק מוקף במסעדות ובדוכנים של מיטב מסעדות ליסבון, וחציו נותר שוק כשהיה. האמת היא שזה מקסים אבל אני נתקפתי סחרחורת קלה ממאות האנשים האוכלים בצוותא והעדפתי רק להסתכל ולאכול במקום אחר
Mercado da Ribeira

Mercado da Ribeira
למסעדת הדגים ופירות הים המצויינת - זפטה, שהגענו בעקבות המלצה של מקומיים שכמעט והזילו ריר כשהזכירו את שם המקום ואת שיפוד הקלמרי שהם מגישים. מאחר ושני הממליצים היו לבושים לעילא ציפיתי למסעדה מפונפנת עם מנות מיניאטוריות ומה רבה היתה הפתעתי. מסעדה משפחתית ( אבל לא קטנה) שמגישה מנות ענק של דגים ופירות ים בבישול פורטוגזי מסורתי. טוב ,מה יכול להיות יותר טוב מזה ? הבעיה היא שבזפטה לא נשאר לנו מקום לקינוח :)                        י




זפטה כפי שניתן לראות אינה מעוצבת בכלל, ממש אולמות פשוטים ותכליתיים,והעיקר הוא המנות הקלסיות מהמטבח הפורטוגזי. בכל חדר יש אפילו טלויזיה וביום בו ביקרנו במסעדה היה משחק כדורגל חשוב כך שהטלוויזיות דלקו בכל הפינות ובכל פעם שהמלצר או בעל המסעדה עבר הם נעצרו להציץ. העניין הוא לגמרי האוכל. לעומת זה ב"קנטינו דו אבילז" יש דגש חזק על העיצוב והמיתוג הפורטוגזי. חלק מהכלים בהם מוגש האוכל עשויים מאמייל שהוא חומר אהוב במיוחד בפרטוגל ויש גם שימוש חמוד בשעם . גם המסעדה הזו מסתמכת על בישול פורטוגזי אבל כאן עם טוויסט מודרני ומעולה.                     י
 
The table setting at Cantinho Do Avillez

 עוד שתי מסעדות שממש אהבנו היו במלון בו התאכסנו וסיפרתי עליהן בפוסט הקודם שהתמקד במלון אינדפנדנטה ואתם מוזמנים לקרוא עליהן בלינק הזה -
http://miridavidovitz.blogspot.co.il/2015/11/the-independente-in-lisbon.html



The Decadente at hotel Independente,Lisbon
 בנוסף לעובדה ששתי המסעדות האלה מעולות ומומלצות ביותר בעניין האוכל, חלק מהחוויה היא הקהל המגוון והיפה שמבקר במקום וגם העובדה שהמסעדות האלה ממש "בבית" ולא צריך לצאת !                     י

  
זהו , נדמה לי שנשאר לי רק לספר מה קנינו ( לא הרבה, אבל ראינו מרכז קניות יוצא דופן).. וגם מה ראינו - מוזיאונים, רחובות ,שווקים ,גנים .. כי כבר סיפרתי איפה גרנו וגם על טרנד האופנה שאהבתי במיוחד בליסבון. אז הפוסט הבא והבאמת אחרון יהיה מוקדש למרכז הקניות הזה ואת כל היתר תאלצו למצוא בעצמכם :)               י

No comments:

Post a Comment