Miri Davidovitz - Israeli fragments: fashion photographer in israel

Showing posts with label fashion photographer in israel. Show all posts

10/9/18

Elisha Abargel כמה מילים על תהליך העבודה של הצילומים לאלישע אברג׳יל

English below

כשנפגשתי עם אלישע לתכנן את צילומי הקמפיין שלו היו לו שתי בקשות :

1. לצלם על רקע כהה.

2. לצלם את ורדית סימני.

את ורדית פגשתי לפני כשנה באירוע חגיגי במקרה והיא הרשימה אותי מאוד.

פשניסטה אקסטרווגנטית, מאוד יפה ומאוד עדינה ועם סגנון אישי מובהק. כך שישר חשבתי שזה רעיון מצוין. לצלם אשה שהיא לקוחה של אלישע, אוהבת את הבגדים שלו, דמות מעניינת - טיפוס, כמו שנהוג לומר.

בנוגע לבקשה השניה התלבטנו.

רקע כהה נוטה לעתים קרובות ״להסתם״ גם על גבי המחשב וכמובן בדפוס. נחשב ל״מסוכן״.

אבל אלישע אמר שהשחור כרקע יאיר ויחזק את הצבעוניות של הדגמים, היה מלא בטחון, והאתגר הלהיב אותי.

דנו אם לצלם בחוץ בלילה או בחלל כהה.

האפשרות הראשונה נפסלה מהר כי היה ברור שבטמפרטורות של אוגוסט עדיף לעבוד במזגן.

התחלנו לחפש חללים כהים. מבצע לא פשוט בישראל.

אלישע הראה לי השראות והרעיון התגבש לצילומים של אשה בבודואר (חדר הלבשה) שלה, עם חפצים צבעוניים שונים פזורים סביבה (בגדים נוספים).

בדקנו כמה בתי מלון וגם בתים פרטיים עם קירות מחופים בעץ כהה עד שנזכרתי שבחנות הרהיטים טולמנס יש חלל שחור מושלם.

קיבלנו אישור לצלם במקום וקבענו יום צילום.

***

כשהתחלנו לעבוד על הסט פיזרנו מסביב לספה ועל פרגוד אביזרים צבעוניים. אבל זה נראה מבולגן מדי- העין שוטטה ולא ידעה במה להתמקד.

הורדנו וניקינו עד שהגענו לסט שחור כמעט לגמרי.

החלטנו שבכל הצילומים יהיו אביזרים שחורים. שחור על שחור. גוונים של שחור, חוץ מהדמות הבוהקת בצבעוניותה.

לתאורה בחרתי בפלאש ישיר עם ביוטי דיש, כדי להעמיק את הצבעים ולא ליצור צללים מיותרים. בחירה שעלולה להקנות לצילום מראה ״פשוט״, אבל סמכתי על התוכן , הבגדים והדוגמנית, שיהיו אקסטרה איכותיים.

בנוסף ריככתי קצת את הפלאש עם פלאש נוסף חלש עם מיטריה שהוצב צמוד לפלאש הראשון.

לשיער ולאיפור החלטנו ללכת על מראה אקסטרווגנטי ומוגזם, בהשראת ורדית עצמה.

אורן דר, הסטייליסט, אבזר את הבגדים בכפפות ומטפחות ראש.

אם יש שאלות אשמח לענות, אנא השאירו אותן כאן בתגובות.

When I met with Elisha to plan his campaign, he had two requests:
1. To shoot on a dark background.
2. To shoot the Vardit Simani.
I met Vardit about a year ago at an event and she impressed me very much. An extravagant, very beautiful and very delicate fashionista, with a clear personal style. So I thought it was a great idea. To photograph a woman who is a customer of Elisha, loves his clothes, an interesting figure - a character, as is commonly said.
Regarding the first request, we deliberated.
A dark background often tends to "restrain" both on the computer and of course in print. Considered "dangerous."
But Elisha said that black as a background would light up the colors of the clothes. He was confident, and the challenge excited me.
We discussed whether to shoot outdoors at night or in a dark space indoors.
The first option was quickly disqualified because it was clear that in August's temperatures it was better to work in the air conditioner.
I began to look for dark spaces.
Elisha showed me some inspirational references and the idea of the session crystallized : a woman in her dressing room, with various colored objects scattered around her (more clothes).
We checked some hotels and private houses with dark-wood walls until I remembered that the Tollmans furniture store had a perfect black space.
We received a permit to take photographs and set a day of shooting.***
When we started working on the set, we scattered around the sofa and on a screen colorful accessories. But it seemed too messy, the eye didn't stop wandering and did not know what to focus on.
We took everything down and cleaned out the colors until we reached an almost completely black set. ***

We decided that all the photographs would have black accessories. Black on black. Shades of black, all except for the glittering figure/ model.
For lighting I chose a direct flash with Beauty Dish, to deepen the colors and to not create unnecessary shadows. A choice that might give the photograph a "simple" look, but I trusted the content, the clothes and the model, to be extra fine. In addition, I softened the flash a bit more with a weak flash bounced with an umbrella.
For hair and makeup we decided to go for an extravagant and exaggerated look, inspired by Vardit herself.

Oren Dar, the stylist, chose to use colorfull gloves and head scarves.
If there are any questions I would be happy to answer, please leave it in thecomments.

2/5/18

מעלה קרחות

הבטחתי בפוסט על צילומי רולדין לכתוב קצת על הקרחות

קרחות ? י

האמת היא שכשסיפרתי על כוונתי לבת שלי היא שאלה אותי - איזה קרחות ? ואז הבנתי שבסופו של דבר הקרחות כמעט ולא נראות. מה שמאוד שימח אותי כי השקענו הרבה מאוד מאמצים וחשיבה ברעיונות לאלמנטים יצירתיים ויפים על הראש. כך שהקרחת תהיה הבסיס אבל לא העיקר. י

אבל בכל זאת - הקרחות

כשהחלטנו שלכל הדוגמניות תהיה קרחת על הראש התחלנו, כמובן, לחשוב איך מבצעים את זה. מעולם לא הפכנו דוגמנית או בכלל מישהו לקירח. קודם כל הבנו שאפשר לקנות קרחת מוכנה ואז צריך להתקין אותה על הראש. נטע סקלי, המאפרת הנהדרת של הקמפיין, הציעה להזמין לפרוייקט את רינת אלוני, מאפרת שמתמחה באפקטים מיוחדים (המאפרת הראשית של ״ארץ נהדרת״ ושלל דמויותיה, בין היתר) . במקביל הבנו שלא נזדקק למעצב שיער, ו״שיחררנו״ בעצב רב , את ליאור גרין הנפלא שעבד איתנו על הקמפיין הקודם. י

מנדי מוריס, המפיקה המעולה והדייקנית של הקמפיין, הציעה לעשות טסט כדי לבדוק כמה זמן לוקח ליצור קרחת וגם איך זה יוצא בסופו של דבר, כדי שנבוא מוכנים לגמרי ליום הצילום ולא יהיו הפתעות מהסוג ש- הצבע הזה לא נדבק או שהקרחות לא בגודל הנכון וכו׳ ואז נתקע שעות על איזה שטות מעצבנת. י

אז ניפגשנו לכמה שעות ועשינו טסט על כל הנושאים שחשבנו שיכולים להוות בעיה , ובראש ובראשונה הקרחות. י

אבל כאמור, רינת מקצוענית ואלופת הקרחות והכל יצא מושלם

בדקנו גם איך מתקבלים ריסים מוגזמים עם קרחת

ואיך יוצרים אפקט של נזילה על קרחת (אם למישהו זה מזכיר את ליי באוורי- זה לא במקרה )

בדקנו גם הברקות וסוגי צבעים

ואיפה להסתיר את השיער. וכך הגענו ליום הצילום מוכנים ובטוחים בעצמנו. י
מומלץ לעשות תמיד

4/15/16

Brutalism

Growing up I Tel Aviv I was surrounded with concrete.

Although Tel Aviv is declared today as the White City, my childhood was in concrete. My grammar-school and then my high-school were all Brutalist buildings with bare grey concrete walls and long grey staircases , which were originally probably well planned but then changed often by janitors and headmasters, and decorated with our drawings stuck with sellotape to the concrete.
During my military service which I did in a kibbutz I was acquainted with the beautiful architecture of the communal buildings of the kibbutz - the dinning room and the culture club in most Kibbutzim were planned by outstanding Israeli architects, and although nowadays they are usually badly kept they demonstrate a very good example of Brutalist architecture.

I did not like the buildings at the time. It was not easy to study among those grey solemn bare walls and the severe dinning room was not very welcoming, but the esthetics was deeply planted within me and I grew to appreciate it as a photographer.

So when fashion designer Tami Chomski, came up with the idea to set the session we were planning for her collection shots, on the background of this architecture, I was very excited.

To me it seems like the Israeli equivalent of Japanese minimalism.

Modest Elegance that at the moment is often disregarded.

Restrained elegance like Chomski's clothes.

We considered a few locations and eventually decided to set the shoot in Seminar Efal, not far from Tel Aviv.
Efal was an Urban Kibbutz for a short while until it was disbanded and now it serves as a seminar center.

I was delighted to find out that the main buildings of Efal were planed by the iconic architect Samuel Bickels, who has planned many of the culture buildings and dinning rooms of different Kibbutz in Israel.

Tami Chomski
photographer - Miri Davidovitz
styling - Oren Dar
makeup & hair - Nirit Hirschmann
models - Yosheva & Daryna ( Yuli Models )

***
גדלתי בתל אביב מוקפת בבטון

למרות שתל אביב הוכתרה כ 'העיר הלבנה', ילדותי היתה מוקפת בבטון. בית הספר היסודי שלי ולאחר מכן התיכון, היו כולם בבניינים ברוטליסטיים, עם קירות בטון אפורים חשופים וגרמי מדרגות אפורים ארוכים, אשר תוכננו במקור כנראה כהלכה אבל אז שונו לעתים קרובות על ידי שרתים ומנהלים, ועוטרו בציורים שלנו שהודבקו לקירות הבטון עם סלוטייפ
בשירות הצבאי שלי, בקיבוץ, התוודעתי לארכיטקטורה היפה של המבנים הקהילתיים של הקיבוץ - חדר האוכל ומועדון התרבות ברוב הקיבוצים תוכננו על ידי מיטב האדריכלים הישראליים, ולמרות שהיום חלקם הגדול שמור במצב ירוד, הרי שהם מפגינים דוגמה טובה מאוד של סגנון התכנון האדריכלי המכונה ברוטליזם

לא אהבתי את המבנים בזמנו. זה לא היה קל ללמוד בין הקירות החשופים האפורים וגם את הקירות חמורי הסבר של חדר האוכל החמור, בקיבוץ, לא קידמתי בברכה, אבל האסתטיקה ניטעה עמוק בתוכי ולמדתי להעריך אותו כצלמת
לכן, כאשר מעצבת האופנה תמי חומסקי, הציעה לצלם את הקולקציה שלה, על רקע של ארכיטקטורה זו, התחברתי לזה מיד
לי זה נראה כמו המקבילה הישראלית של מינימליזם יפני
אלגנטיות מאופקת בדיוק כמו הבגדים של חומסקי
שקלנו מספר אתרים בקיבוצים שונים, ובסופו של דבר החלטנו לצלם בסמינר אפעל, לא רחוק מתל אביב. אפעל היה קיבוץ עירוני לזמן קצר עד שפורק ועכשיו הוא משמש כמרכז סמינרים
שמחתי לגלות שהמבנים המרכזיים של אפעל תוכננו ע״י האדריכל האיקוני שמואל ביקלס, אשר תכנן רבים מבנייני התרבות וחדרי אוכל של הקיבוצים בישראל ובראשם את משכן האמנות היפהפה בעין חרוד

צלמת - מירי דוידוביץ
סטיילינג - אורן דר
איפור ושיער - נירית הירשמן
דוגמניות - יושיבה ודרינה
(Yuli Models)***