My mother, Roszi'ka Davidovitz, died last Saturday at a ripe old age.When we came back from the cemetery we saw at the entrance to her house her sunglasses and red lipstick in the crystal bowl. As always. Even when she felt unwell. Elegant woman.My mother had a good head for business but most of all was a balabuste.
Every Friday since our daughters were born, and even before that, we would go to dinner at her place.The table was always perfectly arranged with white cloth, napkins, small plates for the first course etc.And the food - Hungarian.
But my mom had to get used to our changing dietary habits over the years. Eventually we all became vegetarian and one vegan.It was a hard blow but my mom got used to cooking couscous.
Yes, from paprikás Chirke to couscous. Every Friday the same menu .She even got used to buying organic vegetables because of us .The only thing which hasn't changed is the cakes.The great Hungarian cakes. Her Gerbeaud , which I think is much more delicious than the original at the Gerbeaud coffe house in Budapest,which she divided between me and my older sister like golden eggs.I managed to shoot only two cakes, the stunning Rigo Yanci and the upside down apple pie which is actually the Hungarian version of Tarte Tatin.Although when I was photogaphing my mother had already no patience to baking and she was aided by the Hungarian nanny of my daughters, but the recipe and final touch were hers.When she was preparing it herself everything was even more elegant.The Rigo Yanci was much taller and the apple cake elegant and perfectly round.R.I.P.
***
אימי,רוזי'קה דוידוביץ, נפטרה ביום שבת שעבר בשיבה טובה
כשחזרנו מבית הקברות ראינו שבכניסה לבית מסודרים משקפי השמש שלה והליפסטיק האדום בקערת קריסטל . כמו תמיד. גם כשחשה ברע. אשה אלגנטית
לאמא שלי היה ראש טוב לעסקים אבל יותר מכל היתה בָּלֶבּוּסְטֶה
בכל יום שישי מאז נולדו בנותינו ,וגם לפני כן, היינו באים אליה לארוחת ערב .השולחן תמיד מסודר בצורה מושלמת עם מפה צחורה,מפיות,צלחת למנה ראשונה וכו',והאוכל - הונגרי.אבל אמא שלי נאלצה להתרגל להרגלי התזונה המשתנים שלנו כי עם השנים הפכנו כולנו לצימחונים
ואחת לטבעונית.זו היתה מכה קשה אבל אמא שלי התרגלה,למגינת ליבה,לבשל קוסקוס. כן ,מפפריקש צ'ירקה עברנו לקוסקוס.וכרמזלי בלי ביצים וסלט. כל יום שישי אותו תפריט .היא אפילו התרגלה לקנות בגללנו ירקות אורגניים.מה לא עושים כדי שנהיה מרוצים
ואחת לטבעונית.זו היתה מכה קשה אבל אמא שלי התרגלה,למגינת ליבה,לבשל קוסקוס. כן ,מפפריקש צ'ירקה עברנו לקוסקוס.וכרמזלי בלי ביצים וסלט. כל יום שישי אותו תפריט .היא אפילו התרגלה לקנות בגללנו ירקות אורגניים.מה לא עושים כדי שנהיה מרוצים
הדבר היחיד בו לא חל שינוי הוא העוגות.העוגות ההונגריות הנהדרות. את הז'רבו שלה ,שלדעתי הרבה יותר טעים מהמקור בקפה ז'רבו בבודפשט ,היא חילקה לי ולאחותי הגדולה כמו ביצי זהב .
הספקתי לצלם רק שתיים מהעוגות , את הריגו יאנצ'י ואת עוגת תפוחי העץ ההפוכה שהיא בעצם טארט טטן הונגרי
אמנם כשצילמתי כבר לא היתה לה סבלנות והיא נעזרה במטפלת ההונגריה של בנותי,אבל המתכון והטאצ' הסופי היו שלה
כשהיא היתה מכינה הכל בעצמה הריגו יאנצ'י היה הרבה יותר גבוה ואלגנטי ועוגת התפוחים עגולה ומושלמת
רוז'יקה דוידוביץ |
כוס מים בצד כדי לטבול את הסכין שיחתוך נקי |
המתכון של הריגו יאנצ'י . את הספר אני קניתי לה |
ככה מגישים. קפה טורקי שרתח פעמיים לפחות |
עוגת תפוחי עץ וסודה על המרפסת |
ת.נ.צ.ב.ה.
זה מרגש מירי, מרגיש מוכר עד כאב
ReplyDeleteכתבת יפה ונוגע.
ליום השנה של אמא שלי הוצאנו ספר מתכוני עוגות. מרגיש כל כך דומה
היא מתה במרץ 2003. הייתי אצלך בסטודיו באותו בוקר,
צלמנו את קטלוג 'רשת קשר' לקום איל פו,
כשהתקשרו ואמרו שהיא נפלה ופונתה לבית חולים.
שבועיים אחרי זה קברו אותה. אלה החיים, כנראה.
התמונות והסיפורים נשארים. גם העוגות.
אוי ורד ,איזה צירוף מיקרים . עוגות . זו באמת מזכרת טובה
Delete