מלאכים בשמי רמלה

הם מתגלים בירידה מהכביש המהיר: אנושיים, חומלים ומופלאים. מחווה ל"מלאכים בשמי ברלין" - פרויקט מצולם

המלאך נגלה לעיני כשנסעתי בכביש המהיר בין בית שמש לתל אביב. ירדתי מהכביש, עברתי את פסי הרכבת (ג'אנקשן 22), נכנסתי לדרך עפר, עברתי מוסכים ומחסנים ומצאתי אותו, בודד בחצר רחבת ידיים בין ערימות של מוטות, משאיות, סככות וארגזים. מלאכַי ומלאכיותַי. מלאך בשמי העיר רמלה. חומל ומביט מלמעלה. המלאך נגלה כשמלאו 30 שנה לסרטו המופלא של וים ונדרס – "מלאכים בשמי ברלין" — סרט שהוא אבן דרך בקולנוע העכשווי ורבים מונים אותו בין הסרטים שהשפיעו עליהם ביותר. הסרט יצא למסכים שנתיים לפני הנפילה הבלתי־צפויה של חומת ברלין, ומציג עיר קשוחה, נטושה ופואטית. החלטנו לצלם מחווה לסרט: הוספנו מלאך נוסף, אנושי, ירון פינק יפה התואר, ונערה פאנקיסטית, ליתאי מרכוס המופלאה. 

צילומים: מירי דוידוביץ

סטיילינג: אורן דר 

 דוגמנים: ליתאי מרכוס (אלינור שחר), ירון פינק; איפור ושיער: ליאור גרין ל"סולו"; תודה לקבוצת עיצוב ובמה, אירגונית, ציוני ראובן, אביתר בנאיין ובראנט קרטנר.

לינק לכתבה באתר ״הארץ״ - http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3949104