אייטיז לפנים

יש לי ארכיון גדול ומסודר של השקופיות/נגטיבים/קבצים שלי.

אף פעם לא התייחסתי אליו יותר מדי ברצינות.

 

זה פשוט משהו אני עושה ישר אחרי שאני מצלמת - מתייקת ומכניסה למעטפה  חומה,כדי שיהיה לי שקט מול העיניים ובראש.

את המנהג המעולה הזה רכשתי מהצלם שהתמזל מזלי להיות האסיסטנטית שלו -  אבי גנור. ומאז שעבדתי אצלו כל החומרים שלי מתוייקים ומסודרים  בשיטה הזו, מהפילם הראשון שצילמתי אי פעם ,בכיתה ו' ועד היום. כולל גיבויים של חומר דיגטאלי.

יש לי 3 שידות מגירות  מתכת גבוהות של "הארגז" שקניתי ברגע מפתיע של תבונה , ועוד שתי קופסאות  זמניות שמחכות שתנוח עלי הרוח ואקנה עוד מגירות מתכת.

כרגע אני במעטפה מספר 1269.  וזה אחרי שהעברתי לפחות חצי מהחומר שצילמתי ללקוחות שלי כדי שיהיה לי פחות נפח לאיכסון.

יש דברים שאני מצטערת שלא הקפדתי לשמור אצלי ו"נתתי" כ"כ בהתלהבות ,אבל זה מה יש. קשה לאתר חומרים ,אפילו מלפני שנה.

פעם היתה לי שריפה רצינית בסטודיו. עמדתי בחצר והסתכלתי בתדהמה על הלהבות וחשבתי שזהו , הכל הלך.

אבל שניה אחרי זה חשבתי - לא נורא,לפחות אתחיל דף חלק.

בסוף כיבו את השריפה והארכיון שלי רק התמלא באפר שחור.

זו בדיוק הגישה שלי  לארכיון- אני שומרת ,מתחזקת ,עושה כל מה שצריך אבל פני אל העתיד.

בזמן האחרון , להפתעתי , פונים אלי הרבה בקשר לארכיון שלי.

סופרת שזוכרת צילום אופנה שלי ורוצה אותו לכריכה של ספר שלה שיתפרסם בגרמניה. 

 מוזיאונים , תוכניות טלויזיה.

הרבה מתעניינים בצילומים של תרבות המועדונים בתל -אביב שתיעדתי אותה כמבלה באמצע שנות ה- 80.

פתאום אני פותחת מעטפות חומות מהמגירה התחתונה בצד שמאל...

והאמת - גיליתי ממש אוצר.

קודם כל תיעוד של אנשים , מקומות ואירועים. חלק מהדברים ,כמו למשל קולנוע דן שבצילומים האלה ,בכלל לא קיימים כבר.  

וגם הצילומים נהדרים בעיני!

ממש אוצר.

 בכלל שכחתי שצילמתי אותם ואני מתייחסת לצילומים כאילו צילם אותם בכלל מישהו אחר.

לדעתי הצילומים עומדים במיבחן הזמן ואפילו השתפרו - כי האסתטיקה הכסחיסטית  ( מחורעת) שלהם נהייתה לגמרי נורמטיבית והם ממש סטייל.

גם כל מיני דברים שהפריעו לי בזמנו ,כמו חוסר פוקוס  או דמות "שרופה"נהיו הכי אופנה.

    

    

כיף היה להיפגש מחדש עם הצילומים האלה ולגלות את האוצרות שטמונים בארכיון שלי.

עכשיו אני מבינה יותר את כל הסיפורים האלה על ארכיון גנוז של צלם שהתגלה בעליית גג.. . גם מהצד שלפעמים פשוט מתחשק להיפטר מהמשא של כל הארכיון הזה וגם מהתגליות שמתגלות מלנבור בו.

.