Inspired by Sufganiot - השראה : סופגניות

 פוסט מיוחד המוקדש להשראה שמאחרי צילומי קמפיין רולדין 2017

בכל פעם שאני ניגשת לפרויקט צילומי חדש אני מנסה לנסח לעצמי את העקרונות שצריכים לעמוד מאחרי הצילומים. זה יכול
 להיות לצלם בשחור/לבן, או למשל שכל המצולמים יחייכו או יסתכלו למעלה. זה יכול להיות לצלם 
עם עדשה רחבה או להאיר בתאורה קונטרסטית. לצלם עם מוזיקה. העיקרון יכול להיות לעבוד עם צוות גדול ומדוקדק או להפך - בלי אנשים נוספים
 על הסט. השלב הזה בעבודה מאוד חשוב לי. מגוון גדול של החלטות, טכניות
 ואווירתיות. ה״פיצוח״ האישי הזה נוסף לבריף שאני מקבלת מהלקוח. אני עושה אותו ביני לבין עצמי ואח״כ
 מאשרת עם הקריאטיב וההפקה. מטרת העקרונות לתת טון והלך רוח לצילומים.                       י

  

*** 

   כשניגשתי לתכנן את צילומי קמפיין רולדין 2017 , כמה דברים היו ברורים לי מהרגע שקיבלתי את הבריף ממשרד הפרסום :                      י 

  
א. הסקיצה לצילומים חייבת להיות מדויקת לפרטי פרטים, עד לרמת הציפורניים, כדי שהתקשורת בין אנשי הצוות תהיה חלקה
  ומהירה ביום הצילום. אין טיפת מקום לאילתורים.                י 
             
ב. להגזים! הצילומים צריכים להיות מוגזמים! עד הסוף עם כל רעיון ועוד קצת! במהלך תיכנון הקמפיין ובעיקר ביום
 הצילום חזרתי על ההחלטה להגזים כמו על מנטרה, בעיקר בלב וגם לנטע סקלי המאפרת (שלא חוששת להגזים, אני יודעת מכבר) ובכל התלבטות פסקתי - יותר, עוד.                           י

                                          

ג. שהכל חייב להיות אמיתי, לא פוטושופ                                                 י

ד. רמז לאווירה גותית, אפלה, שלא ממש מתחברת למזון. את הסעיף הזה, יש להודות, לא לגמרי תיכננתי

 מראש, אבל איכשהו האווירה הזו דומיננטית בשני הקמפיינים (16/17). לא דיברנו על זה, לא המשגנו

 את האווירה, אבל היא נוכחת (לשימחתי) ולטעמי זו אחת הסיבות לעניין שהקמפיין מעורר.          י

***

עם הצהרת הכוונות הכללית הזו, ניגשנו, מנדי מוריס המפיקה ואנוכי, לפגישה הראשונה עם צוות משרד הפרסום 

M&C Saatchi Tel Aviv

   - צור גולן (מנהל קריאטיב ושותף), בן קייל (ארט דיירקטור) ודותן פלזן (קופירייטר). העלנו רעיונות שונים
 כיצד לבדל את הקמפיין מהשנה שעברה ומתוכם נבחר כיוון הקרחות (על הקרחות ארחיב בהמשך). למרות שהייתי שותפה לחלוטין להולדת
 הרעיון, בהתחלה חששתי מאוד שהקרחות ירתיעו/יפחידו אבל בהמשך התגייסתי לגמרי לרעיון כשמבחינתי אחת המשימות שלי היתה לגרום
 לדוגמניות להיות יפות למרות הקרחות ובעזרתן.            י

בפגישה בחרנו 7 סופגניות מתוך המגוון שרולדין שלחו לנו, כאלו שחשבנו שיצטלמו טוב יותר
 ושיש בהן יותר עניין. אחרי שבחרנו - התמקדתי בסופגניות עצמן, בצורה, בצבעים ובמרכיבים וניסיתי לדמיין דמות להשראה לכל אחת
 מהן והקשרים אמנותיים/תרבותיים. הנה כמה רעיונות ראשוניים

או

בצורה אסוציאטיבית פתוחה מאוד .                   י

***

ומכאן התחיל פינג פונג אינטנסיבי של רעיונות, דוגמאות מצולמות, דוגמאות מילוליות, עם כל
 אנשי הקריאטיב ועם צוות ההפקה, במשך כשבועיים, לראות
 אם הרעיונות מתקשרים, מובנים, מתאימים לכל אחת מהסופגניות ומלהיבים אותנו.                  י

בסוף הפינג פונג הזה, כשרוב הרעיונות היו סגורים ומאושרים ע״י הקריאטיב ניפגשתי עם המאייר - גיורא (גרגורי) אשאולוב
 ותיארתי לו מילולית וגם עם רפרנסים את הרעיונות לכל חלק של הדמות. למשל

 או 

כבר במהלך הפגישה, שארכה כמה שעות, גיורא צייר סקיצה על הלפטופ שלו בהתאם לרעיונות שתיארתי והראיתי לו. מהנסיון
 של שנה שעברה ידעתי שהמאייר יתן לי הרבה רעיונות לגבי העמדת הדוגמניות לפי הדימיון האמנותי שלו. ולא התבדתי.               י
הרעיון להיעזר במאייר היה הברקה של המנהל הקריאטיבי, צור גולן, ולטעמי, ככל שהרעיון טכני, הוא אחד
 מהכלים המרכזיים שעזרו לנו בעבודה. העובדה שידענו במדויק מה אנחנו הולכים לעשות
 ומאידך לא הסתמכנו על רפרנסים צילומיים. כמה פשוט ככה חשוב!         י 

 אחרי הפגישה התחילה התכתבות וחילופי רעיונות וסקיצות של כשבוע עם גיורא. לדמות הכהה
 שלחתי לו צילומים של גרייס ג׳ונס, לירוקה את לינדה אוונג׳ליסטה בקליפ ״טו פאנקי״ של ג׳ורג׳ מייקל
 שבאופן כללי נתן לנו הפעם הרבה מאוד השראה לדמויות, ליולו התחתונה - צילומים של דוגמניות של כריסטיאן דיור
 משנות ה- 50 ועוד. ובמקביל כל סקיצה אישרתי עם הקריאטיב.        י

  עבדנו מהתחלה על שבע סופגניות כדי לבחור בסוף שש. כרמן מירנדה (הצהובה) נפלה, כי חשבנו
 שהיא קיצית מדי. הפידבקים מהקריאטיב היו טובים חוץ מסופגניית התות (השניה משמאל, עם הכיפה האדומה על הראש) והתחלנו לחשוב עליה
 מחדש. עלו אופציות של טילדה סווינטון הקפואה בנרניה, מלכת הקרח, פרווה לבנה, עד שברצף האסוציאטיבי הגענו לכתר ושמלה ויקטוריאנית
 אדומה - מלכת הסופגניות!  אורן דר (הסטייליסט) שלח דוגמאות
 של כתרים שאותן העברנו לגיורא המאייר. גם את השמלה של הפיסטוק/הירוקה שינינו, לבקשת הקריאטיב, לפי סקיצה מאורן, ואז שינינו שוב

.

בסופו של התהליך הגענו לשש סקיצות סופיות ומדוייקות ואותן הצגנו ללקוח  - רולדין

ניתן לראות שהסקיצות הראשוניות שגיורא צייר היו כמעט מדוייקות אבל הפיין טיוניג שעשינו קירב אותנו ליום הצילום

***

כאן מסתיים נושא ההשראה. לא אמשיך לכתוב על יום הצילום כי הפוסט
 יהיה ארוך מדי. אנא כתבו לי מה עוד מעניין אתכם ואשתדל לכתוב
 פוסט נוסף. וגם שאלות תתקבלנה בברכה. אני זוכרת שהבטחתי כמה מילים על
 הקרחות. אעשה זאת בהמשך. עכשיו אני מעלה את הפוסט, שיהיה כבר באוויר. כתבו לי


לינק לכל הצילומים -  https://www.behance.net/gallery/58907457/Roladin-2017

צה״ל ואופנה

צילום האופנה הישראלי בגדול, מתרחק מסממנים ישראליים ושואב השראה ממגזינים בינלאומיים

וזה בסדר גמור

אבל אנחנו חושבים שיש לנו כאן, בישראל, הרבה מה להציע. אנשים יפים מאוד, אסתטיקה מקומית מובחנת ומגניבה וסטייל ייחודי

לצורך כך צילמנו סידרת צילומי אופנה בסטיילינג המשלב מדי צבא של צה״ל, שהם הפריט הכי ישראלי שבנמצא, וגם פריטים בסגנון צבאי מרשתות, כי זה מאוד ״באופנה״ כרגע ( אבל בישראל כמעט ולא תראו איזכור של זה ).

עולם האופנה הישראלי מתרחק ממדים כמו מאש, וזה מובן.
אבל אנחנו רוצים לראות אם אפשר לגרום למדי צה״ל להשתלב באופנה, ולתת ע״י כך, ביטוי לשפת אופנה יחודית ישראלית.

וגם לגרום למדים להיות קוליים. אם אפשר לגרום לחולצה של שליח של 

DHL

 להיות סקסית, צה״ל בטוח יותר סקסי

מדי צה״ל נוכחים כמעט בכל ארון בישראל, וברחוב הם כ״כ רגילים שאנחנו בכלל לא שמים לב אליהם. 

במקור המדים הם סיבה לגאווה גדולה. ובנוסף , כמדים, הם מאוד מחמיאים ללובש. (לבנות פחות... ). כמו מדים באופן כללי.

אנחנו רוצים לבדוק איזה סטייטמנט אופנתי יצא לנו מזה. ומה יהיו התגובות.

*לנכס את צה״ל למשהו טוב ויפה.

כדוגמנים בחרנו גלריה רחבה ויפה :אביב מאשדוד, קאהר מירושלים המיזרחית, חן מחדרה ומריה למפיקובה מחולון.

 בסגנון הצילום שולט בלגן מסוגנן, חורניות מעורבת בסטייל.

צילמנו ברקעים אורבניים אופיינים, שאנחנו נוטים להתעלם מהם כי הם לא מספיק נקיים ( כי זה לא כמו בחוץ לארץ :) )

וגם צילומי סטודיו בהם ניתן לראות פרטים בסטיילינג.

ברחוב הישראלי שולט בלגן עם יופי, חיוניות עם אלימות. 

בדקנו כיצד  ניתן לבטא זאת באהבה.

מאחר וקאהר, פלסטיני, לא הלבשנו אותו בפריטים צהליים לסטיילינג, כדי לא לסכן אותו. אבל שילבנו בביגוד פריטים צבאיים אופנתיים מרשתות. 

ודוגמנית אחרת, חן שרר, משרתת כעת בצבא, כך שלה אסור להצטלם במדים בלי אישור מדובר צה״ל. גם בזה התחשבנו.

השימוש במדים עורר דיון ערני בזמן הצילומים. לכל אחד היתה דעה ועמדה.

  הצילומים התפרסמו בגיליון אוקטובר של מגזין ״את״. לאתר של המגזין

http://tinyurl.com/z48ud4e

***

צילום - מירי דוידוביץ

סטיילינג -אורן דר

איפור ושיער- אונדין (דידי) פז

דוגמניות/ים - מריה למפיקובה ואביב מנשה (רוברט)ו, חן שרר (יולי), קאהר חרחש (אלינור שחר)

לצלם במרוקו - Photographing in Morocco

We went for a week to Morocco. This time I did not hesitate.  From the beginning I decided not to take a camera, even though everyone urged me to take. First of all because I wanted to just look. When I photograph my form of contemplation becomes entirely different, more practical and is aimed at creating a good frame. This time I wanted to relax and watch and let my mind drift if it wants to. In addition, because of my memories of border crossing in the Sinai, I was afraid my professional equipment will attract special attention at the border control in Casablanca airport. And because as Israelis who come to Morocco with  the need of a relatively rigid visa with entry only through Casablanca and not late in the day, I did not want to add another splinter to the fire.
In retrospect, I'm very glad I did not take my camera to Morocco, but not necessarily for the reasons I outlined.
Morocco is kind of ready for shooting: All the walls with a patina of time, shades of red soil, all the colors are beautiful, all the people in costumes and exotic looks. Just a perfect capsule of ancient photogenic time.  Just like I imagined it in books and movies. Really awkward to photograph those cliches. Just kidding, but then I'm serious too.

I took a few shots with my Iphone so you can see what I mean.

ברחובות מרקש

בית הקברות היהודי במלח , השכונה היהודית, במרקש

בעמק האוריקה. ברקע הרי האטלס המושלגים

בכיכר המסעירה- ג׳מה אלפנה, מרקש

ליד ארמון באהיה במרקש

נסענו לשבוע למרוקו. הפעם לא התלבטתי. למרוקו מהתחלה החלטתי לא לקחת מצלמה, למרות שכולם דחקו בי לקחת. קודם כל כי רציתי פשוט להסתכל. כשאני מצלמת צורת ההתבוננות נהיית שונה לגמרי, יותר מעשית ומכוונת ליצירת פריים טוב. והפעם רציתי לנוח ולהתבונן ולתת למחשבות לרחף אם הן רוצות. בנוסף, בגלל ההכרות שלי עם מעברי הגבול בסיני, חששתי שהציוד המקצועי שלי יעורר תשומת לב מיוחדת בביקורת הגבולות, ומאחר ואנחנו הישראלים שמגיעים למרוקו נתונים מראש במסגרת יחסית נוקשה של ויזה ותיאום כניסה מדוקדק למרוקו, לא רציתי להוסיף עוד קיסם למדורה.               י

בדיעבד אני מאוד שמחה שלא לקחתי את המצלמה שלי למרוקו, אבל לאוו דווקא מהסיבות שמניתי .                  י

מרוקו כאילו מוכנה לצילום. כל הקירות עם פטינה של זמן בגווני אדמת חמרה, כל הצבעים יפים, כל האנשים בתלבושות ומבטים אקזוטיים. ממש קפסולה מושלמת של זמן עתיק ופוטוגני. בדיוק כמו שדמיינתי מספרים וסרטים. ממש מביך לצלם כאלה קלישאות. סתם, בצחוק, אבל גם ברצינות.                  י

צילמתי קצת עם הטלפון כדי שתראו למה אני מתכוונת.                  י

עכשיו אתם בטח אומרים שחבל שלא לקחתי מצלמה. הה ?! :)                  י

גל אוחובסקי - סגנון מקומי - Local Style

גל אוחובסקי כפי שצילמתי אותו לכתבת אופנה למגזין את

 

שאלון אופנה :

 

איך היית מלביש את בוז'י כדי שסיכוייו להבחר יגדלו?

אני לא חושב שיש קשר בין סיכויי להבחר לאיך שהוא לבוש

אבל אפשר קצת להצעיר אותו עם חליפות יותר אופנתיות ופחות של דוד

וכשהוא בקז'ואל זה ממש קל, כל סטייליסט מתחיל יעשה את זה

מה יהיה הצעד הבא של עברי בתחום האופנה

לדעתי: עוד קולקציה של קסטרו

איזה סלב אתה מציע לרנואר לעיצוב קולקציה 2016 חורף

תשאלי אותי בפרטי

מי הדיג'יי המועדף עליך ובאיזה מועדון

דור ציפורי, איפה שהוא מנגן

מי הדראג קווין שלבושה הכי יפה

טלולה וקיי לונג הן הכי חמודות וגם אושרי

מי המעצב המושלם עבורך לשטיח האדום

אלבר אלבז, אין בכלל תחרות

איזה שיר עברי אהוב עליך בכל הזמנים

אני אוהב המון שירים קשה לי להצטמצם לאחד

מה תלבושת הרוקנרול האיקונית ביותר אבר

דיויד בואי באלדין סיין

איפה כדאי לקנות סניקרס

אדידס אוריג'ינלס, שינקין 12, תל אביב

באיזה גיל תפסיק לנעול סניקרס

בקבר

מי יזכה בבחירות ומה תמליץ להם ללבוש בנאום התודה אצל נשיא המדינה

נקווה שציפי ובוז'י

ציפי יודעת להתלבש לגבי בוז'י חזרי לשאלה הראשונה

אם יש בעיה תפני אותו אלי, אשמח לעזור.

 

 

 

צילום - מירי דוידוביץ

סטיילינג -מזל חסון

איפור ושיער -יוני שיין

קריאטיב -טל קליינברוט

לוקיישן - Open

 

את הכתבה במלואה אפשר לראות בגיליון פברואר של מגזין "את" . מומלץ !

Israeli Chic Moms - אמהות שיקיות|מסע ישראלי

 

שרית פלג | נתניה

נשים היום רוצות גם וגם וגם. 

***

יצאנו הקיץ למסע דוקומנטרי ברחבי ישראל , בחסות לייף בייביז של הסופר-פארם ,כדי ללכוד "רגע" תרבותי /אופנתי בחיי הנשים בארץ , וליצור אלבום של האמא הישראלית הצעירה היום שרוצה ״הכל״ - משפחה , קריירה , ילדים , בילויים , וגם להיראות מיליון דולר. כל זה בחבילה אחת , מובן מאליו וכמעט ללא מאמץ. 

האם זה אפשרי ?

איילת ליפסקי |פתח תיקווה

אנה פיירמן |חולון

 נסענו ,צוות צילום ,מאשקלון בדרום ועד לעכו בצפון,לצלם ולראיין ,אמהות צעירות , ולראות איך הם עושות את הג׳אגלינג הזה. 

אפרת מלצר | מבשרת ציון

פרוייקט האמהות השיקיות התחיל בצילומים בתל אביב עם אלינור דביר ונטשה עוז , אמהות צעירות ושיקיות

אלינור דביר | תל אביב

נטשה עוז | תל אביב

להפקת אופנה . בעיקבות הצילומים האלה וההבנה שיש כאן תופעה חברתית מקסימה ששווה תיעוד  ,יזמנו מהלך גדול יותר ודרך הגרלה בסניפי הסופר-פארם ,הזמנו נשים להצטלם ולהראות איך הן "עושות את זה"  . 

בכלל לא פשוט .

יוליה דימנטמן | פתח תיקווה

פנינה יגאנה | נתניה

קרן לוי | תל אביב

שימרית סלוק | עכו

תמר חוטר אבירם | מסילת ציון

הילה ברבי | מושב ברכיה

צילום - מירי דוידוביץ

דוברת הסופר פארם - גלי ברגר

איפור ושיער - ענת נוימן

סטיילינג - נועה נוזי'ק , ענבל רווה

*טעימה מהפרוייקט מוצגת ,בימים אלה ,בתערוכת בייבילנד ותעלה בקרוב במלואה במיני אתר בתוך אתר הסופר-פארם .

Women today want it all 
 This summer we went on a journey across Israel, sponsored by the Super-Farm, to capture a cultural "moment" and create an album of the young Israeli mother who wants it all - family, career, children, fun, and also to look like "a million dollar". All this in one package and almost effortlessly.
Is this possible
We drove from Acre in the north, to Ashkelon in the south ,to photograph and interview, young mothers, and see how they do this juggling

The Chic mothers project began in Tel Aviv with Elinor Dvir and Natasha Oz, Chic young moms I have shoot for a fashion editorial 

 Following these pictures and understanding that this is an amazing social phenomenon worth documenting, we initiated a larger move collaborating with the Super-Pharm. 

We've invited women to be photographed

  and to show us how they do it

photographer - Miri Davidovitz

 Super-Farm spokeswoman - Gali Berger
Makeup and Hair - Anat Neumann
Styling - Noa Nozik, Inbal Raveh
 

קיר הפרוייקט בבייבילנד