Kuchinate - Asylum seekers in Israel - נשות קוצ׳ינטה

לינה אוטום ג'ק אגולום

A year ago, I started photographing the African community of refugees and migrant workers in South Tel Aviv in order to give a voice to people who are usually transparent to us.
I do most of the shooting in the street, 

directly contacting the people,
 and not through various institutions (although good ones),
 in order to preserve my independence in photography and to avoid prejudices.
And also to avoid highlighting the suffering and misery of my subjects, even if it is for a good cause.

I summarize, here, in very brief, my attitude, hoping that the reader will understand exactly what I mean. 

In the photographs of Collective Kuchinate ("Knitting with one knitting needle" in Tigrinya), I deviated from my rules and photographed the
Kuchinate women collaborating with the organization. 

First of all to promote it!
 And also because I believed I could remain in my photographic style, even though in some of the photographs I took an approach that helps sell the beautiful baskets that the women of Kuchinate knitted.
It's okay to break the rules from time to time ... especially when it's for a good cause.

Kuchinate is a small and important organization founded in 2011 by two remarkable women - 

Dr. Diddy Mymin Kahn, a clinical psychologist, 
Sister Azezet Habtezghi Kidane (known as Sister Aziza)
, an Eritrean nun and nurse.

The two created a kind of small oasis in the South of Tel Aviv that gives women refugees (most of them survivors of the torture camps in the Sinai ! ), a supportive female environment and decent work. Time out from the hardships life. 
Together with Ruth Garon, we organized a photography shooting day at the center itself, and all the women were asked to come. (Some work from home). We created a small studio with backgrounds and lighting, and they all felt festive and that there is going to be something special. Female sisterhood prevailed. Lots of laughter and hugs. The cooking began in the morning, some came with the children, and at noon we all ate together around a large table, a traditional Eritrean meal. Then I continued to photograph until the end of the day.
The small set of photos in this post is the photos that have been released for various purposes
of Kuchinate, to date, and I hope it brings them a lot of buyers.
To me , this day, has allowed access, with a sense of security and mutual trust to the African women, who are further weakened and anxious within the refugees/ asylum seekers population, which is the most weakened group in Israel.

Kuchinate's studio is located on 104 Mount Zion Avenue, first floor 
It is possible to arrive Monday - Thursday between 9:30 and 14:00 (Tuesdays and Wednesdays until 16:00)
 Or contact the phone
To order a weaving workshop or Eritrean hospitality
The women's stories can be read on my Facebook - https://www.facebook.com/miridavidovitzphotograpy/

לפני שנה התחלתי לצלם את הקהילה האפריקאית, של מבקשי מקלט ומהגרי עבודה, בדרום תל אביב, כדי לתת קול ובמה לאנשים שהם בד״כ שקופים עבורנו.   י
את רוב הצילומים אני עושה ברחוב ונוקטת בקשר ישיר עם האנשים, לא דרך מוסדות ואירגונים שונים (וטובים), וזאת כדי לשמור על העצמאות שלי בצילום ולהמנע מדעות קדומות ,          י
 מצילומים מונחים ומהבלטת הסבל/מסכנות של נושאי הצילום שלי, גם אם זה למטרה טובה.           י
 אני מתמצתת כאן במילים מאוד מצומצמות את העמדה שלי,              י
 בתקווה שהקורא יבין בדיוק את כוונתי.     י
בצילומים לקולקטיב קוצ׳ינטה, ("סריגה במסרגה אחת" בטיגרינית), חרגתי מהכללים שלי וצילמתי את נשות קוצ׳ינטה עבור הארגון, קודם כל כדי לקדם אותו    י
 וגם כי האמנתי שאוכל להשאר בסגנון הצילומי שלי, וזאת למרות שבחלק מהצילומים נקטתי בגישה שעוזרת למכור את הסלים היפים שקולעות נשות קוצ׳ינטה.                   י
אבל זה בסדר לחרוג מהכללים מדי פעם... בעיקר כשזה למטרה טובה.               י
קוצ׳ינטה הוא ארגון קטן וחשוב שנוסד ב 2011 ע״י שתי נשים מרשימות - דידי מימון־קהן' פסיכולוגית קלינית, ועזיזה קידאנה- נזירה אריתראית ואחות בהכשרתה.             י
 השתיים יצרו מעין נווה מדבר קטן בדרום תל אביב, שנותן לנשים מבקשות מקלט (חלקן הגדול ניצולות מחנות העינויים בסיני), סביבה נשית תומכת וגם עבודה בשכר הוגן. פסק זמן מהחיים הקשים של היום יום.                 י

אבדית פרזק

איג'יגאיו יארקו באלצ'ה


ביחד עם רות גרון אירגנו יום צילום במרכז עצמו, וכל הנשים התבקשו להגיע. (חלקן עובדות מהבית). יצרנו במקום סטודיו קטן עם רקעים ותאורה וכולן הרגישו חגיגיות ושהולך להיות משהו מיוחד. האחווה הנשית שלטה. הרבה צחוקים וחיבוקים. הבישולים התחילו כבר בבוקר, חלק הגיעו עם הילדים, בצהריים אכלנו כולנו יחד סביב שולחן גדול, ארוחה ארתיראית מסורתית . אח״כ המשכתי לצלם עד סוף היום.     י

המקבץ הקטן של הצילומים בפוסט הזה הוא הצילומים שהועלו עד היום למטרות השונות של קוצ׳ינטה, ואני מקווה שיביאו אליהן הרבה קונים כי מגיע להן.        י

לי, היום הזה, איפשר גישה עם תחושת ביטחון ואמון הדדי לנשים האפריקאיות, שהן המוחלשות והחרדות עוד יותר בתוך אוכלוסיית מבקשי המקלט, שהיא הקבוצה המוחלשת ביותר בישראל.                    י

הסטודיו של קוצ׳ינטה נמצא בשדרות הר ציון 104, קומה א׳
אפשר להגיע בימים שני - חמישי בין השעות 9:30 עד 14:00 ( בימים שלישי ורביעי עד 16:00)
או ליצור קשר בטלפון 
כדי להזמין סדנת אריגה או אירוח אריתראי

את סיפורי הנשים ניתן לקרוא בפייסבוק שלי -  https://www.facebook.com/miridavidovitzphotograpy/


No comments:

Post a Comment