מלאכים בשמי רמלה

הם מתגלים בירידה מהכביש המהיר: אנושיים, חומלים ומופלאים. מחווה ל"מלאכים בשמי ברלין" - פרויקט מצולם

המלאך נגלה לעיני כשנסעתי בכביש המהיר בין בית שמש לתל אביב. ירדתי מהכביש, עברתי את פסי הרכבת (ג'אנקשן 22), נכנסתי לדרך עפר, עברתי מוסכים ומחסנים ומצאתי אותו, בודד בחצר רחבת ידיים בין ערימות של מוטות, משאיות, סככות וארגזים. מלאכַי ומלאכיותַי. מלאך בשמי העיר רמלה. חומל ומביט מלמעלה. המלאך נגלה כשמלאו 30 שנה לסרטו המופלא של וים ונדרס – "מלאכים בשמי ברלין" — סרט שהוא אבן דרך בקולנוע העכשווי ורבים מונים אותו בין הסרטים שהשפיעו עליהם ביותר. הסרט יצא למסכים שנתיים לפני הנפילה הבלתי־צפויה של חומת ברלין, ומציג עיר קשוחה, נטושה ופואטית. החלטנו לצלם מחווה לסרט: הוספנו מלאך נוסף, אנושי, ירון פינק יפה התואר, ונערה פאנקיסטית, ליתאי מרכוס המופלאה. 

צילומים: מירי דוידוביץ

סטיילינג: אורן דר 

 דוגמנים: ליתאי מרכוס (אלינור שחר), ירון פינק; איפור ושיער: ליאור גרין ל"סולו"; תודה לקבוצת עיצוב ובמה, אירגונית, ציוני ראובן, אביתר בנאיין ובראנט קרטנר.

לינק לכתבה באתר ״הארץ״ - http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3949104

Africa and Tel Aviv

One of the most exciting things that happened in Tel Aviv in the last decade, and certainly from the fashionable aspect, is the arrival of refugees and asylum seekers from Africa.

 The refugees add a lot of color and authentic cultural diversity to the Tel Aviv street. In these fashion shots we took inspiration from the churches in south Tel Aviv. Thecostumes of Nigerians and Sudanese, I see,  going to the makeshift churches in the weekends.

 In formal suits, combinations of fabrics and prints, African heritage manifested in prints, materials and turbans. And black culture in general - dreadlocks, hip hop, gangsta, and more.
Emmanuel Lam, the handsome model in these photographs, came to Israel along a tortuous route, nine years ago, from South Sudan, with his mother and two sisters.
Emmanuel was very enthusiastic about the turban and kilt. It reminds him of his village and tribe in South Sudan.

 The turban is like a crown that women and men from his tribe wear and little children wear cloth wrap like skirts when they play.
He is very proud of his heritage, but with strong and complex opinions about Africa, Refugees, West and so on. 

אחד הדברים המלהיבים ביותר שקרו בתל אביב בעשור האחרון , ובוודאי מהאספקט האופנתי, הוא בואם של הפליטים ומבקשי המקלט מאפריקה.

 הפליטים מוסיפים לרחוב התל אביבי הרבה צבע ומבע ומגוון תרבותי שונה ואותנטי.

בצילומי האופנה האלה לקחנו השראה מהכנסיות בדרום תל אביב.  י
מהתלבושות של הניגרים והסודנים שאני רואה הולכים לכנסיות המאולתרות בתל- אביב בסופי השבוע.          י

 החליפות החגיגיות,  שילובי הבדים וההדפסים, המורשת האפריקנית שבאה לביטוי בטורבנים ובבדים כרוכים וגם התרבות השחורה - ראסטות , היפ הופ, גנגסטה ועוד.       י

עמנואל לאם, הדוגמן יפה התואר שבצילומים, הגיע לישראל בדרך חתחתים, לפני תשע שנים, מדרום סודאן, עם אמו ושתי אחיותיו.  י
עמנואל התלהב מאוד מהטורבן והחצאית. זה מזכיר לו הכפר ואת השבט שלו באפריקה.       י

 הטורבן הוא כמו כתר שגם נשים וגם גברים מהשבט שלו עונדים והילדים הקטנים כורכים בד בצורה כזו כחצאית כשהם משחקים.    י
הוא מאוד גאה במורשת שלו, אבל עם דעות מוצקות ומורכבות בנושא אפריקה, פליטים, המערב וכו׳.      י

You can see the article online - http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3074241

צלמת - www.miridavidovitz.com
סיגנון - אורן דר


***
photographer - Miri Davidovitz 
styling - Oren Dar


*