When I met Orna Shaul for the first time, I was amazed and marveled that there are still women like her.
A total woman. Bold waist, lipstick, lots of red, Stilettos any time of day and along with it a dynamic working wife, a wife and mother of three.
Same look on the way to the grocery store, so I imagine it. I have not checked ... I met with Orna for a talk about life and mainly work at her stunning Allenby Street apartment. Orna and her husband, artist Yuval Shaul, chose to live 25 years ago in a huge apartment in an old house with high ceilings in the middle of the middle of the mess, Allenby corner of Geula st. And here they also raised their three children. The little still in high school and the big has already left home.
None of the Shaul family's choices is common, except that they have been married for nearly thirty years. And perhaps this is the most unusual nowadays.The airy home, each room with carpet tiles in another pattern, and some surprising collections. Ancient pottery, for example, acquired 30 years ago in the Old City of Jerusalem, or statues of Christian saints, some of which were brought from abroad and some from Jaffa. Most of all the family's lifestyle reminds me of the Italians, who invest their energy and money in things that really matter, beauty and experiences.
Orna manages a small shop for vintage clothing and second hand, named Vanity, located in Geula Street, not far from her home.
Locating items in Israel and abroad, and mainly being involved in what is close to her heart and making sure these old and ancient cultural gems do not disappear.
M: How did you engage in Vintage?
O: I was a dance and movement teacher for children, which I really enjoyed, but after ten years, I was tired. My love for clothes started when I was young, it's connected to my love for dance. I do not see a mere piece of cloth in a garment but movement, body and music.
Vintage - I see it as nostalgia for a time that is gone.
I'm very romantic. I love the reliance on memories. And the presence of
memories in Vintage fascinates me.
M: Why memories? What does it creates for you?
O: I like being a little unique, a little different, and this Present - it is a big No No No ! You know - I have children, I love electronic music, I'm not stepping in place, but vintage preserves something very special and different. Once the garment had a much greater attention to detail and there was something much more personal, not a factory line. I'm looking for an unconventional statement in what I'm wearing. I opened my store, among other things, so these beautiful items, that everyone asks me where they are from, reach more people.
The start was at home, I started to sell in my house, I knew I wanted it to be something very personal, and it was very nice.
M: This is charming. Such a non Israeli concept .
O: Yes, these are my plans for the future too. I want to open a fashion house, not a store. Find a space that is like a home, so it would be possible to enter and look around, get inspired, and it will be scalable.
I'm having trouble with these beautiful clothes that people can not buy. Me too, I can not spend ₪ 8,000 on a dress. I really appreciate Haute Couture fashion, best sewing, every detail thought of, and precious fabric, it's all very fine. But who has money for such a luxury?
But me even when I mingle in the richest circles, people always compliment me and ask about my clothes . So I'm planning to have a store that fits many kinds of people. Decent prices and a high level as well as haute couture.
M: So let's go back .. opened the house and ....
O: I saw it was not enough business, women coming, not coming ... and no livelihood. Then my son, clever Ohad, said: Mom, you have to open up! I decided that if I open a shop, I want it to be like home. So women feel comfortable, they can undress and dress freely. I also knew it would be nearby, then my eyes fell upon a shop next door, on Geula Street , and there I opened the store.
Orna is the kind of person that every event evokes a story that she admires while telling it. Every event is accompanied by an adventure or experience. For example the story of finding the store is accompanied by a kind of miracle, because in fact there was a clothing store already there, not working well, and she convinced the shopkeeper to hand over the space to her. And this is just one small example ...
M: Where do you find the clothes you sell?
O: Italy, France, and I also have a line of clothes I design myself inspired by vintage. I have a source in northern Italy. Naples and Rome. And I have a buyer in Paris, but his cheap things I do not like and the expensive I do, therefore I do not bring much from him. In addition - I am searching too. I have two buyers of vintage clothing in Israel. One buys all over the world, so it is also a source of clothing from England. I have been working with them for four years now.
M: I did not know that there are Vintage buyers in Israel.
O: Yes, there are some serious collectors who've been collecting for many years, buying, selling ... vintage and second hand, too.
What's your line of style?
O: My line is first of all very elegant and feminine and clean. The garment can be beaded but then the other things are quiet. I'm still learning the subject. I'm not yet completely in control. I still do not understand body and sizes perfectly, I didn't learned fashion design. But I believe we can learn by doing. I used to think that everything has to be done by the book.
When women come to me and ask me to style them, I tell them to find their own personal style and then we will continue. I do not agree dressing them up like me. "Fashion trends, style is eternal." said Yves Saint Laurent, and this saying has accompanied me all the way. My mother didn't know to dress but my father had style. He came to Israel, I am from a Halabi origin, with a djellaba and turban on, but in seconds he switched to a suit. He knew to dress. Like him I use my intuition, although I did study: I have a BA and Ma in Hebrew Literature and Art. I do what I feel is right. At first I thought I would be a sports teacher but things are changing. Today I dance, ballroom dancing, for my own pleasure. It connects me to who I really am, it closed all the circles. In ballroom dance I wear Vintage theatrical clothes, and it is performed with the music of the past, manifesting a dramatic and stormy women.
***
All clothes in this post are from Orna Shaul boutique ,
כשפגשתי את אורנה שאול לראשונה ,התפלאתי והתפעלתי שיש עדיין נשים כמוה.
אשה בכל רמ"ח ושס"ה אבריה. מותניים מודגשות, שפתון, הרבה אדום ובכלל צבע, סטילטוס בכל שעה משעות היום ויחד עם זה אשת עבודה דינמית, אשת איש ואמא לשלושה. י
מוקפדת גם בדרך למכולת, כך אני מדמיינת אותה. לא בדקתי .. י
אשה בכל רמ"ח ושס"ה אבריה. מותניים מודגשות, שפתון, הרבה אדום ובכלל צבע, סטילטוס בכל שעה משעות היום ויחד עם זה אשת עבודה דינמית, אשת איש ואמא לשלושה. י
מוקפדת גם בדרך למכולת, כך אני מדמיינת אותה. לא בדקתי .. י
Orna Shaul - I see femininity as a force. A woman's strength |
ניפגשתי עם אורנה לשיחה וצילום בבית המהמם שלה ברחוב אלנבי בתל אביב
אורנה ובעלה, האמן יובל שאול, בחרו לגור כבר לפני 25 שנה בדירה ענקית בבית ישן עם תיקרות גבוהות באמצע של האמצע של הבלגן, אלנבי פינת גאולה
וכאן גם גידלו את שלושת ילדיהם. הקטנה עדיין בתיכון והגדול עזב כבר את הבית. י
אורנה ובעלה, האמן יובל שאול, בחרו לגור כבר לפני 25 שנה בדירה ענקית בבית ישן עם תיקרות גבוהות באמצע של האמצע של הבלגן, אלנבי פינת גאולה
וכאן גם גידלו את שלושת ילדיהם. הקטנה עדיין בתיכון והגדול עזב כבר את הבית. י
אני פועלת מתוך אינטואיציה |
אף אחת מהבחירות של משפחת שאול אינה שיגרתית ,פרט לעובדה שהם נשואים כבר קרוב לשלושים שנה. ואולי דווקא זה הכי לא שיגרתי בימינו
הבית אוורירי, בכל חדר שטיח מרצפות בדוגמא אחרת, וכמה אוספים מפתיעים. למשל כדי חרס עתיקים שנרכשו בעיר העתיקה בירושלים לפני 30 שנה, או פסלים נוצריים של קדושים שחלקם הובאו מחו"ל וחלקם מיפו. יותר מכל אורח החיים של המשפחה מזכיר לי את האיטלקים, שמשקיעים את האנרגיה והכסף בדברים החשובים באמת, ז"א ביופי ובחוויות. י
הבית אוורירי, בכל חדר שטיח מרצפות בדוגמא אחרת, וכמה אוספים מפתיעים. למשל כדי חרס עתיקים שנרכשו בעיר העתיקה בירושלים לפני 30 שנה, או פסלים נוצריים של קדושים שחלקם הובאו מחו"ל וחלקם מיפו. יותר מכל אורח החיים של המשפחה מזכיר לי את האיטלקים, שמשקיעים את האנרגיה והכסף בדברים החשובים באמת, ז"א ביופי ובחוויות. י
"Today I also like black and white, but a lot more color" |
אורנה מנהלת חנות קטנה לבגדי וינטג' ויד שניה בשם ואניטי ,ברחוב גאולה,לא רחוק מביתה. י
מאתרת פריטים בארץ ובעולם ובגדול עוסקת במה שקרוב לליבה ומשמרת על ידי כך עולם תרבותי שלם ודואגת שלא יעלם
מאתרת פריטים בארץ ובעולם ובגדול עוסקת במה שקרוב לליבה ומשמרת על ידי כך עולם תרבותי שלם ודואגת שלא יעלם
מ: איך הגעת לעיסוק בוינטג' ? י
א: הייתי מורה למחול ותנועה לגיל הרך, ומאוד נהניתי, חוג חוויתי בויצ"ו ,אבל אחרי עשר שנים עייפתי. האהבה שלי לבגדים זה מאז שאני צעירה, זה מחובר אצלי לעיסוק הקודם שלי במחול. אני לא רואה בבגד פיסת בד אלא תנועה, גוף, מוסיקה. והוינטג' - אני רואה בזה התרפקות על תקופה שאין אותה עוד. אני מאוד רומנטית. אני מאוד אוהבת את ההישענות על זיכרונות. והנוכחות של הזיכרונות בוינטג' מרתקת אותי
מ: למה את מתרפקת על הזיכרונות? מה זה יוצר אצלך? י
א: אני אוהבת להיות טיפה ייחודית, טיפה אחרת, וההווה הזה - זה לא לא ! את יודעת - יש לי ילדים, אני אוהבת מוזיקה אלקטרונית, אני לא דורכת במקום, אבל הוינטג' משמר משהו מאוד מיוחד ואחר. הבגד של פעם הוא בגד שהיתה בו הרבה יותר התייחסות לפרטים והיה בו משהו הרבה יותר אישי, לא פס ייצור. אני מחפשת שבמה שאני לובשת תהיה אמירה לא קונבנציונלית
פתחתי את החנות שלי, בין היתר, כדי שהפריטים היפים האלה, שכולם שואלים אותי מאיפה הם, יגיעו לעוד אנשים
אצלי הכל זה תחושה, אינטואיציה פנימית. חשבתי במשך שנה שלמה מה לעשות, ידעתי שאעסוק בבגדים ובאופנה מתישהו. כי כל בגד וינטאג' שקניתי ,שיניתי אותו. י
ההתחלה היתה בבית ,התחלתי למכור בבית, ידעתי שאני רוצה שזה יהיה משהו מאוד אישי, וזה היה מאוד יפה
מ: זה מקסים .זו תפיסה מאוד לא ישראלית
א: נכון ,אלו גם התוכניות שלי לעתיד. אני רוצה לפתוח בית אופנה, לא חנות. למצוא חלל שהוא כמו בית, שאפשר יהיה להכנס אליו, ויהיה מדרגי. נורא קשה לי עם זה שיש בגדים יפים שאנשים לא יכולים לקנות. גם אני לא ,אני לא יכולה להוציא 8000₪ על שמלה. אני מאוד מעריכה אופנה עילית ,כי לא יעזור - הוט קוטור זה הוט קוטור. התפירה, המחשבה על כל פרט, והבד היקר, זה מאה אחוז. אבל למי יש כסף לכזה לוקסוס? אבל אני גם כשאני מסתובבת בחוגים הכי עשירים תמיד מחמיאים לי ושואלים מאיפה הבגדים שלי. לכן אני מתכננת שתהיה חנות שמתאימה להרבה סוגים של אנשים. חנות במחירים שפויים וברמה גבוהה וגם הוט קוטור
מ: אז בואי נחזור.. פתחת בבית ו.... י
א: וראיתי שזה לא מספיק עסק, כן באות ,לא באות... וגם לא פרנסה. ואז הבן שלי, אוהד החכם, אמר: אמא ,את צריכה לפתוח בחוץ! ולא ידעתי איפה. כי שום מקום לא התחבר לי אישית. החלטתי שאם אני פותחת אני רוצה שזה יהיה כמו בבית. שנשים ירגישו בנוח, שתוכלנה להתפשט ולהתלבש בחופשיות. ידעתי גם שזה יהיה בסביבה ואז נפלו עיני על החנות ברחוב גאולה הסמוך, ושם פתחתי את החנות" י
מ: למה את מתרפקת על הזיכרונות? מה זה יוצר אצלך? י
א: אני אוהבת להיות טיפה ייחודית, טיפה אחרת, וההווה הזה - זה לא לא ! את יודעת - יש לי ילדים, אני אוהבת מוזיקה אלקטרונית, אני לא דורכת במקום, אבל הוינטג' משמר משהו מאוד מיוחד ואחר. הבגד של פעם הוא בגד שהיתה בו הרבה יותר התייחסות לפרטים והיה בו משהו הרבה יותר אישי, לא פס ייצור. אני מחפשת שבמה שאני לובשת תהיה אמירה לא קונבנציונלית
פתחתי את החנות שלי, בין היתר, כדי שהפריטים היפים האלה, שכולם שואלים אותי מאיפה הם, יגיעו לעוד אנשים
אצלי הכל זה תחושה, אינטואיציה פנימית. חשבתי במשך שנה שלמה מה לעשות, ידעתי שאעסוק בבגדים ובאופנה מתישהו. כי כל בגד וינטאג' שקניתי ,שיניתי אותו. י
ההתחלה היתה בבית ,התחלתי למכור בבית, ידעתי שאני רוצה שזה יהיה משהו מאוד אישי, וזה היה מאוד יפה
מ: זה מקסים .זו תפיסה מאוד לא ישראלית
א: נכון ,אלו גם התוכניות שלי לעתיד. אני רוצה לפתוח בית אופנה, לא חנות. למצוא חלל שהוא כמו בית, שאפשר יהיה להכנס אליו, ויהיה מדרגי. נורא קשה לי עם זה שיש בגדים יפים שאנשים לא יכולים לקנות. גם אני לא ,אני לא יכולה להוציא 8000₪ על שמלה. אני מאוד מעריכה אופנה עילית ,כי לא יעזור - הוט קוטור זה הוט קוטור. התפירה, המחשבה על כל פרט, והבד היקר, זה מאה אחוז. אבל למי יש כסף לכזה לוקסוס? אבל אני גם כשאני מסתובבת בחוגים הכי עשירים תמיד מחמיאים לי ושואלים מאיפה הבגדים שלי. לכן אני מתכננת שתהיה חנות שמתאימה להרבה סוגים של אנשים. חנות במחירים שפויים וברמה גבוהה וגם הוט קוטור
מ: אז בואי נחזור.. פתחת בבית ו.... י
א: וראיתי שזה לא מספיק עסק, כן באות ,לא באות... וגם לא פרנסה. ואז הבן שלי, אוהד החכם, אמר: אמא ,את צריכה לפתוח בחוץ! ולא ידעתי איפה. כי שום מקום לא התחבר לי אישית. החלטתי שאם אני פותחת אני רוצה שזה יהיה כמו בבית. שנשים ירגישו בנוח, שתוכלנה להתפשט ולהתלבש בחופשיות. ידעתי גם שזה יהיה בסביבה ואז נפלו עיני על החנות ברחוב גאולה הסמוך, ושם פתחתי את החנות" י
ציור של איציק ליבנה, שבו אורנה מצאה את עצמה |
אורנה היא מסוג האנשים שלכל אירוע יש לה סיפור שהיא מתפעלת ממנו תוך כדי דיבור. לכל אירוע מתלווה הרפתקאה או חוויה
למשל את סיפור מציאת החנות מלווה סוג של נס, כי בעצם היתה שם חנות בגדים, שלא עבדה טוב, והיא שיכנעה את בעל החנות לתת לה את החלל. וזו רק דוגמא קטנה... י
"I use to love dancing when people watch me.Today less" |
מ: מאיפה את מביאה את הבגדים לחנות ? י
א: איטליה, צרפת, ויש לי גם ליין של בגדים שאני מעצבת בעצמי בהשראת וינטג'. יש לי מקור שחיברה אותי אליו בת דודה שלי שיש לה חנות וינטג' בצפון איטליה. קניין שמסתובב בנאפולי ורומא . וגם בפריז יש לי קניין, אבל את הדברים הזולים שלו אני לא אוהבת ואת היקרים כן, אז אני לא מביאה ממנו הרבה. ובנוסף - אני גם מחפשת. יש לי שתי קנייניות בישראל שמביאות לי בגדי וינטג'. אחת שקונה בכל העולם, כך שהיא מקור גם לבגדים מאנגליה. אני עובדת איתן כבר ארבע שנים
מ: לא ידעתי שיש קנייניות וינטג' בישראל
א: כן ,יש כמה אספניות רציניות שאוספות כבר הרבה שנים ,קונות ,מוכרות... וגם יד שניה י.
א: כן ,יש כמה אספניות רציניות שאוספות כבר הרבה שנים ,קונות ,מוכרות... וגם יד שניה י.
מה הקו שלך: ?
א: הקו שלי הוא קודם כל מאוד אלגנטי ונשי ונקי. הבגד יכול להיות עם חרוזים אבל אז היתר שקט. אני עדיין לומדת את התחום. אני עוד לא ממש שולטת. אני עדיין לא מבינה עד הסוף בגוף ובמידות ,כי לא למדתי עיצוב אופנה. אבל אני מאמינה שניתן ללמוד תוך כדי עשייה .פעם חשבתי שצריך ללמוד הכל בצורה מסודרת
A book about fashion designer, Pucci, Orna Saul got as a 50th birthday gift from her sisters in law, gives Orna inspiration. Color and elegance. |
Orna Shaul - I express myself through my clothes and appearance |
א: כשנשים מגיעות אלי ומבקשות שאלביש אותן, אני אומרת להן למצוא את הסטייל האישי שלהן ומזה נמשיך. אני לא מסכימה להלביש אותן כמוני. "אופנות משתנות ,סיגנון הוא ניצחי." אמר איו סן לורן, וזה מלווה אותי לכל אורך הדרך. אמא שלי לא כל כך ידעה להתלבש אבל לאבא שלי היה סטייל. הוא הגיע ארצה ,אני ממוצא חלבי, עם גלביה ותרבוש, אבל תוך שניה הוא עבר לחליפה. במין חוכמת חיים הוא התנהל בעולם. הוא ידע להתלבש. גם אני, כמוהו מתנהלת באינטואיציה, למרות שאני כן למדתי, יש לי תואר ראשון ותואר שני- ספרות עברית ואמנות . אני עושה מה שאני מרגישה. בהתחלה חשבתי בכלל שאהיה מורה לספורט אבל דברים משתנים. היום אני רוקדת ריקודים סלוניים ,להנאתי. זה חיבר אותי ממש למי שאני, סוגר אצלי את כל המעגלים. ריקודים סלוניים זה גם ללבוש בגדים תאטרליים שאני מוצאת בוינטג', זה גם מוזיקה של העבר, וזה גם דרמטי ,נשי וסוער
.
בחדר השינה. על הקיר אחת המראות הרבות התלויות על קירות הבית ופסל מהאוספים |
Many mirrors throughout Orna Shaul's house. "I'm not afraid to look in the mirror," she says. |
Baroque colors על הידיים הטבעות האהובות על אורנה - עוצמתיות אבל פשוטות. צבעי בארוק. שתיהן מיובל הבעל. |
כל הבגדים שבצילומים מהבוטיק של אורנה שאול ברחוב גאולה 51
פירוט : שמלת עגבניות משנות ה-50 ללא לוגו כנראה נתפרה ביד. רבים מהפריטים
שאני מביאה מהשנים הללו הם ללא לוגו, עברה תיקונים נתפרה בטלאים מספר פעמים
בתקוה שלא תיגמר לי לעולם
חולצת פרחים- גוטקס, חצאית עיפרון ממשי פראי - קנזו
שמלת גב פתוח וחרוזים- שמלה משנות ה -50 שעברה שחזור שלי. גם היא ללא לוגו . נראה כתפירת עילית ביתית. חרוזים נתפרו ביד
קומבניזון שחור ממשי ,שילובי תחרה ורקמה בעבודה מופלאה מתחילת שנות החמישים. הלקוחות מחכות בתור לקחת אותו ממני
סנדלי פפיון משובצות אבנים- סרג'יו רוסי איטליה
No comments:
Post a Comment