דודות Aunties

 For some reason, one of the most unflattering phrases in Hebrew is - ״You look like a real auntie" 
 But since the stylist of the shooting, Shira Breuer, and I grew up in the streets of Tel Aviv, we have a warm spot reserved in our hearts for the Polish Aunties. The ones who put a thin scarve on the face on a hot day and complain a lot.

 In my sequence of my attempts to crack the term "Israeli" we shot this fashion article in the late Eighties for Hadashot. 

 

I scanned today the slides and from the perspective of time, it reminds me more of Tilda Swinton in the movie I Am Love set in romantic Italy. But these photos were shot in Tel Aviv, to be exact  Gordon st. corner King Solomon st., with a clear reference to the Fifties (and a twist for the Eighties) that to Shira and me were obviously much more elegant than The Penguin or the shops on Sheinkin Street, that were considered the coolest back in the day.
The small shop windows, next to one of which we shot Smadar looking at a corset, are still there, but they are empty. I was always fascinated by these small glass boxes. I guess that it served small businesses operating in the building next door to them. What a great idea ! And the corset looks stunning.
Smadar Ganzi modeling goddess
 make-up by Michal Diner 

hair by Gershon & Aryeh (we shot one of the scenes next to their lovely hair dressing salon

משום מה אחד הביטויים הכי לא מחמיאים בעברית הוא - ״את ניראית כמו דודה״

אבל מאחר וגם שירה ברויאר, הסטייליסטית של הצילומים, וגם אני ,גדלנו ברחובות תל אביב, פינה חמה שמורה לנו בלב לדודות הפולניות.                  י

 וברצף הניסיונות שלי לפיצוח ״הישראליות״ צילמנו את כתבת האופנה הזאת בסוף שנות השמונים למוסף ״סגול״ של עיתון ״חדשות״.             י

סרקתי היום את השקופיות וממרחק הזמן הצילומים , לפחות חלקם , יותר מזכירים לי את הסרט ״אני אהבה״ המתרחש באיטליה הרומנטית. אבל הצילומים נערכו בתל אביב, ליתר דיוק ברחוב גורדון פינת רחוב שלמה המלך, במחווה ברורה לשנות החמישים (עם טוויסט לאייטיז - ראה חצאית הבופון והכתפיים המודגשות)  שגם בדימיון של שירה ושלי היו הרבה יותר אלגנטיות מאשר הפינגווין או החנויות בשינקין.         י

חלונות הראווה הקטנים, שליד אחד מהם צילמנו את סמדר מתבוננת במחוך, קיימים עד היום, אבל הם ריקים. תמיד הוקסמתי מהם. אני מנחשת ששימשו לעסקים קטנים שפעלו מהבית בבניין הסמוך אליהם. רעיון נפלא ! וגם המחוך נראה מהמם.        י

מדגמנת סמדר גנזי האלילה, על האיפור מיכל דינר ואת תסרוקת הדודה עשו לסמדר במספרת גרשון ואריה שבצילומים