The inspiring Helit Yeshurun - הלית ישורון, מקרה אשה

 

בתחילת שנות ה -90, העורך (ועוד הרבה יותר) אדם ברוך, הזמין אותי לצלם סדרת כתבות

 למוסף ״סופשבוע״ של עיתון מעריב, המציגה אנשים עם סגנון מעניין לטעמי. ביניהם בחרתי ב

 מתרגמת/עורכת/ משוררת ושחקנית ישראלית.- הֵלית ישורון

 ***

רקע - בבית הספר היסודי בתל אביב, ציירתי כל הזמן. הציורים שלי בכיתה, בזמן השיעורים התמקדו בסוג של ציורי אופנה. והכוכבת הראשית היתה הלית ישורון

  עיניים ענקיות, רגליים ארוכות ומבט מיסתורי

  מאז ועד היום אני עוקבת אחר פועלה, שהשתנה מאוד עם השנים, ומעריכה כל שלב ושלב. לכן אך טבעי היה שאבחר בישורון כבעלת סגנון יחודי. הרי הדמות שלה ממש טבועה במוחי

 ***

סרקתי לאחרונה כמה סרטים שחשבתי שיהיה מעניין לחשוף מחדש.
את הצילומים עשינו בשני סשנים : האחד בבית של הלית, שהיה אז בשיכון צמרת וסשן נוסף אצלי בסטודיו

נשי וגברי

על הסטיילינג גלית קרן

 

Al ha-Tsuk Gallery

 

My work on display at  Al ha-Tsuk Gallery (Netanya, Israel) , curated by Guy Morag.

Asufa - The immigrant bag in Israeli art.

 

 

Immigrants מהגרים

 

A year ago, I went to eat falafel on Jerusalem Boulevard and noticed that on the outside wall of the falafel boutique (very tasty to mention) there is a beautiful wall painting.

I have no idea who the unknown artist is, but the painting reminded me of backgrounds that European photographers used to put in the studio for family photographs, like the photos of my family in the old album.

 The painting also reminded me of the backgrounds of the Eritrean photographers at the old central bus station in Tel Aviv, planting behind the wedding photographs of the festive participants, who send it home, to the families who remained behind in Eritrea.

 The painting also reminded me of murals I saw on a visit to Hebron, in a Palestinian house a year ago, laid out on a wall in the living room.

In short - I was really excited

I told Oren Dar, the stylist I love to work with about the wall, and we went to see it together.


We decided that we would shoot against the background of the wall, with all the connotations I mentioned above, fashion photographs that take inspiration from immigrants.

 Migrant workers, asylum seekers, political immigrants, people looking for a better future and carrying all their property with them.

It was summer, it was too hot to take pictures outdoors. We waited for autumn. But I passed by and suddenly saw the corner covered with billboards for the municipal elections.

         
I informed Oren that we had to look for a new place. But by then time Oren was more excited about the location than me and convinced me not to give up. According to the signs, you understand that the place serves as a branch of the Likud. In short, I made a series of phone calls which ended up with the manager of the branch and he not only agreed that we would take pictures and take down the signs (it was already after the elections of course), but also gave us the keys of the place so that we could organize ourselves (makeup, styling, etc.). Chapeau !

We decided to photograph a variety of characters, from different origins. True, every continent has a different story, but in the end everyone meets.

I shot using daylight. This wall is also located just like a photography studio in Europe, so that the wall faces north and is all day in the shade, in the winter. As if we had planned it in particular.

We brought a carpet and we had a perfect studio.


The photos were published in As Promised magazine

Photography - Miri Davidovitz

Styling - Oren Dar

Makeup and Hair by Netta Szekely

Models - Mo Daoud and Monica (Yuly), Vova (Mars), Mcwee (Passion)


***


Ask me questions about the technical aspects

לפני שנה הלכתי לאכול פלאפל בשדרות ירושלים ושמתי לב שעל הדופן החיצונית של הבוטקה של הפלאפל (הטעים מאוד יש לציין) יש ציור קיר יפהפה.               י

אין לי מושג מי הצייר האלמוני אבל הציור הזכיר לי רקעים שצלמים אירופאים נהגו לשים בסטודיו לצילומי משפחות, כמו הצילומים של המשפחה שלי באלבום הישן                                                         

 הציור הזכיר לי גם את הרקעים שהצלמים האריתראים בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, משתילים מאחורי צילומי החתונה של המצטלמים החגיגיים

 ששולחים אותם הביתה, למשפחות שנשארו מאחור                       

 הציור הזכיר לי גם ציורי קיר שראיתי בביקור בחברון, בבית פלסטיני לפני שנה, פרוס על קיר שלם בסלון                 

בקיצור - ממש התלהבתי           

סיפרתי לאורן דר, הסטייליסט שאני מרבה ואוהבת לעבוד איתו על הקיר, והלכנו ביחד לראות אותו         

החלטנו שנצלם על רקע הקיר, עם כל המטענים שהזכרתי כאן, צילומי אופנה שלוקחים את ההשראה ממהגרים                                                     

 מהגרי עבודה,מבקשי מקלט, מהגרים פוליטיים, אנשים שמחפשים עתיד טוב יותר ונושאים על עצמם את כל רכושם         

היה קיץ, היה חם מדי לצלם במקום. חיכינו לסתיו. אבל עברתי במקום ופתאום ראיתי את הפינה מכוסה בשלטי בחירות (עירוניות)
            

הודעתי לאורן שאנחנו צריכים לחפש מקום חדש. אבל בנתיים אורן נדלק עוד יותר ממני ושכנע אותי לא לוותר. לפי השלטים אתם מבינים שהמקום משמש כסניף של הליכוד. בקיצור עשיתי סדרה של טלפונים שבסופה הגעתי למנהל הסניף והוא לא רק שהסכים שנצלם במקום ונוריד את השלטים (זה כבר היה אחרי הבחירות כמובן), אלא גם נתן לנו את המפתחות של הסניף כדי שנוכל להתארגן בפנים (איפור, סטיילינג וכו׳).  ש א פ ו    י

החלטנו שנצלם מגוון של דמויות, ממוצאים שונים. אמנם לכל יבשת וארץ סיפור אחר, אבל בסופו של דבר כולם ניפגשים               

צילמתי באור יום. גם הקיר הזה ממוקם ממש כמו סטודיו לצילום באירופה, כך שהקיר פונה לכיוון צפון ונמצא כל היום בצל, בחורף. כאילו תכננו את זה במיוחד         

הבאנו שטיח והיה לנו סטודיו מושלם.              

הצילומים התפרסמו במגזין - As Promised

צילום - מירי דוידוביץ

סטיילינג - אורן דר

איפור ושיער - נטע סקלי

דוגמנים - מוחמוד ומוניקה (יולי), ווה (מרס), מקווי ( פשן )

***

מוזמנים לשאול אותי שאלות לגבי הצדדים הטכניים

Roladin 2018

אני מאוד מקווה שראיתם כבר את הצילומים של קמפיין הסופגניות שצילמתי לרולדין, בשלטי חוצות, בפוסטרים וגם באינטרנט :) כאן אפשר לראות אותם בצורה איכותית במיוחד
*לחיצה על התמונות תגדיל אותן

זו כבר השנה השלישית שאני מצלמת את הקמפיין וזה כבוד וכיף גדול ! ביחד איתי אותו

 הצוות הקריאטיבי : מנהל קריאטיבי צור גולן (אם אנד סי סאצ׳י תל אביב), סטיילינג אורן דר, איפור נטע סקלי, שיער

 ליאור גרין ועוזר צלמת אסף שמע

הצילומים נועדו להציג את קולקציית הסופגניות של רולדין לחורף 2018

קולקציה חדשה שנוצרת כל שנה ע״י השפים של רולדין לקראת חנוכה

כל דמות מייצגת סופגניה אחרת

וכל זה תחת קונספט נוסף, יחודי לקמפיין השנה : ראשים מדברים. ראשים ״צפים״ בחלל וסופגניות צפות אף הן

ככה זה נראה בפוסטרים

ובשילוט חוצות

השנה הדוגמניות/ים לא מחזיקים את הסופגניה, כך שאין גוף ובגדים, והאתגר היה ליצור דמויות מעניינות במינימום אמצעים

מחכה לאתגר של שנה הבאה
 

***

אפשר לראות עוד על תהליך העבודה ומאחורי הקלעים בפייסבוק - https://www.facebook.com/miridavidovitzphotograpy/

Black City in As Promised

My work, part of the Black City project, is featured in As Promised. A new very beautiful and very interesting Israeli magazine. 

A few words about the magazine by it's editor/ founder and designer David Haliva: In general and in short, it comes out of Tel Aviv, but not only on Tel Aviv, it's also from Israel, but not just about. It expands conversation, expands the heart, leaves you open, forgets boundaries and seeks to unite under culture, creativity and taste. An optimistic move on the way to nonviolent pride. The magazine can be ordered online.

The cover

The magazine is sold in select NY book shops and online.

 

Inspired by Sufganiot - השראה : סופגניות

 פוסט מיוחד המוקדש להשראה שמאחרי צילומי קמפיין רולדין 2017

בכל פעם שאני ניגשת לפרויקט צילומי חדש אני מנסה לנסח לעצמי את העקרונות שצריכים לעמוד מאחרי הצילומים. זה יכול
 להיות לצלם בשחור/לבן, או למשל שכל המצולמים יחייכו או יסתכלו למעלה. זה יכול להיות לצלם 
עם עדשה רחבה או להאיר בתאורה קונטרסטית. לצלם עם מוזיקה. העיקרון יכול להיות לעבוד עם צוות גדול ומדוקדק או להפך - בלי אנשים נוספים
 על הסט. השלב הזה בעבודה מאוד חשוב לי. מגוון גדול של החלטות, טכניות
 ואווירתיות. ה״פיצוח״ האישי הזה נוסף לבריף שאני מקבלת מהלקוח. אני עושה אותו ביני לבין עצמי ואח״כ
 מאשרת עם הקריאטיב וההפקה. מטרת העקרונות לתת טון והלך רוח לצילומים.                       י

  

*** 

   כשניגשתי לתכנן את צילומי קמפיין רולדין 2017 , כמה דברים היו ברורים לי מהרגע שקיבלתי את הבריף ממשרד הפרסום :                      י 

  
א. הסקיצה לצילומים חייבת להיות מדויקת לפרטי פרטים, עד לרמת הציפורניים, כדי שהתקשורת בין אנשי הצוות תהיה חלקה
  ומהירה ביום הצילום. אין טיפת מקום לאילתורים.                י 
             
ב. להגזים! הצילומים צריכים להיות מוגזמים! עד הסוף עם כל רעיון ועוד קצת! במהלך תיכנון הקמפיין ובעיקר ביום
 הצילום חזרתי על ההחלטה להגזים כמו על מנטרה, בעיקר בלב וגם לנטע סקלי המאפרת (שלא חוששת להגזים, אני יודעת מכבר) ובכל התלבטות פסקתי - יותר, עוד.                           י

                                          

ג. שהכל חייב להיות אמיתי, לא פוטושופ                                                 י

ד. רמז לאווירה גותית, אפלה, שלא ממש מתחברת למזון. את הסעיף הזה, יש להודות, לא לגמרי תיכננתי

 מראש, אבל איכשהו האווירה הזו דומיננטית בשני הקמפיינים (16/17). לא דיברנו על זה, לא המשגנו

 את האווירה, אבל היא נוכחת (לשימחתי) ולטעמי זו אחת הסיבות לעניין שהקמפיין מעורר.          י

***

עם הצהרת הכוונות הכללית הזו, ניגשנו, מנדי מוריס המפיקה ואנוכי, לפגישה הראשונה עם צוות משרד הפרסום 

M&C Saatchi Tel Aviv

   - צור גולן (מנהל קריאטיב ושותף), בן קייל (ארט דיירקטור) ודותן פלזן (קופירייטר). העלנו רעיונות שונים
 כיצד לבדל את הקמפיין מהשנה שעברה ומתוכם נבחר כיוון הקרחות (על הקרחות ארחיב בהמשך). למרות שהייתי שותפה לחלוטין להולדת
 הרעיון, בהתחלה חששתי מאוד שהקרחות ירתיעו/יפחידו אבל בהמשך התגייסתי לגמרי לרעיון כשמבחינתי אחת המשימות שלי היתה לגרום
 לדוגמניות להיות יפות למרות הקרחות ובעזרתן.            י

בפגישה בחרנו 7 סופגניות מתוך המגוון שרולדין שלחו לנו, כאלו שחשבנו שיצטלמו טוב יותר
 ושיש בהן יותר עניין. אחרי שבחרנו - התמקדתי בסופגניות עצמן, בצורה, בצבעים ובמרכיבים וניסיתי לדמיין דמות להשראה לכל אחת
 מהן והקשרים אמנותיים/תרבותיים. הנה כמה רעיונות ראשוניים

או

בצורה אסוציאטיבית פתוחה מאוד .                   י

***

ומכאן התחיל פינג פונג אינטנסיבי של רעיונות, דוגמאות מצולמות, דוגמאות מילוליות, עם כל
 אנשי הקריאטיב ועם צוות ההפקה, במשך כשבועיים, לראות
 אם הרעיונות מתקשרים, מובנים, מתאימים לכל אחת מהסופגניות ומלהיבים אותנו.                  י

בסוף הפינג פונג הזה, כשרוב הרעיונות היו סגורים ומאושרים ע״י הקריאטיב ניפגשתי עם המאייר - גיורא (גרגורי) אשאולוב
 ותיארתי לו מילולית וגם עם רפרנסים את הרעיונות לכל חלק של הדמות. למשל

 או 

כבר במהלך הפגישה, שארכה כמה שעות, גיורא צייר סקיצה על הלפטופ שלו בהתאם לרעיונות שתיארתי והראיתי לו. מהנסיון
 של שנה שעברה ידעתי שהמאייר יתן לי הרבה רעיונות לגבי העמדת הדוגמניות לפי הדימיון האמנותי שלו. ולא התבדתי.               י
הרעיון להיעזר במאייר היה הברקה של המנהל הקריאטיבי, צור גולן, ולטעמי, ככל שהרעיון טכני, הוא אחד
 מהכלים המרכזיים שעזרו לנו בעבודה. העובדה שידענו במדויק מה אנחנו הולכים לעשות
 ומאידך לא הסתמכנו על רפרנסים צילומיים. כמה פשוט ככה חשוב!         י 

 אחרי הפגישה התחילה התכתבות וחילופי רעיונות וסקיצות של כשבוע עם גיורא. לדמות הכהה
 שלחתי לו צילומים של גרייס ג׳ונס, לירוקה את לינדה אוונג׳ליסטה בקליפ ״טו פאנקי״ של ג׳ורג׳ מייקל
 שבאופן כללי נתן לנו הפעם הרבה מאוד השראה לדמויות, ליולו התחתונה - צילומים של דוגמניות של כריסטיאן דיור
 משנות ה- 50 ועוד. ובמקביל כל סקיצה אישרתי עם הקריאטיב.        י

  עבדנו מהתחלה על שבע סופגניות כדי לבחור בסוף שש. כרמן מירנדה (הצהובה) נפלה, כי חשבנו
 שהיא קיצית מדי. הפידבקים מהקריאטיב היו טובים חוץ מסופגניית התות (השניה משמאל, עם הכיפה האדומה על הראש) והתחלנו לחשוב עליה
 מחדש. עלו אופציות של טילדה סווינטון הקפואה בנרניה, מלכת הקרח, פרווה לבנה, עד שברצף האסוציאטיבי הגענו לכתר ושמלה ויקטוריאנית
 אדומה - מלכת הסופגניות!  אורן דר (הסטייליסט) שלח דוגמאות
 של כתרים שאותן העברנו לגיורא המאייר. גם את השמלה של הפיסטוק/הירוקה שינינו, לבקשת הקריאטיב, לפי סקיצה מאורן, ואז שינינו שוב

.

בסופו של התהליך הגענו לשש סקיצות סופיות ומדוייקות ואותן הצגנו ללקוח  - רולדין

ניתן לראות שהסקיצות הראשוניות שגיורא צייר היו כמעט מדוייקות אבל הפיין טיוניג שעשינו קירב אותנו ליום הצילום

***

כאן מסתיים נושא ההשראה. לא אמשיך לכתוב על יום הצילום כי הפוסט
 יהיה ארוך מדי. אנא כתבו לי מה עוד מעניין אתכם ואשתדל לכתוב
 פוסט נוסף. וגם שאלות תתקבלנה בברכה. אני זוכרת שהבטחתי כמה מילים על
 הקרחות. אעשה זאת בהמשך. עכשיו אני מעלה את הפוסט, שיהיה כבר באוויר. כתבו לי


לינק לכל הצילומים -  https://www.behance.net/gallery/58907457/Roladin-2017

צה״ל ואופנה

צילום האופנה הישראלי בגדול, מתרחק מסממנים ישראליים ושואב השראה ממגזינים בינלאומיים

וזה בסדר גמור

אבל אנחנו חושבים שיש לנו כאן, בישראל, הרבה מה להציע. אנשים יפים מאוד, אסתטיקה מקומית מובחנת ומגניבה וסטייל ייחודי

לצורך כך צילמנו סידרת צילומי אופנה בסטיילינג המשלב מדי צבא של צה״ל, שהם הפריט הכי ישראלי שבנמצא, וגם פריטים בסגנון צבאי מרשתות, כי זה מאוד ״באופנה״ כרגע ( אבל בישראל כמעט ולא תראו איזכור של זה ).

עולם האופנה הישראלי מתרחק ממדים כמו מאש, וזה מובן.
אבל אנחנו רוצים לראות אם אפשר לגרום למדי צה״ל להשתלב באופנה, ולתת ע״י כך, ביטוי לשפת אופנה יחודית ישראלית.

וגם לגרום למדים להיות קוליים. אם אפשר לגרום לחולצה של שליח של 

DHL

 להיות סקסית, צה״ל בטוח יותר סקסי

מדי צה״ל נוכחים כמעט בכל ארון בישראל, וברחוב הם כ״כ רגילים שאנחנו בכלל לא שמים לב אליהם. 

במקור המדים הם סיבה לגאווה גדולה. ובנוסף , כמדים, הם מאוד מחמיאים ללובש. (לבנות פחות... ). כמו מדים באופן כללי.

אנחנו רוצים לבדוק איזה סטייטמנט אופנתי יצא לנו מזה. ומה יהיו התגובות.

*לנכס את צה״ל למשהו טוב ויפה.

כדוגמנים בחרנו גלריה רחבה ויפה :אביב מאשדוד, קאהר מירושלים המיזרחית, חן מחדרה ומריה למפיקובה מחולון.

 בסגנון הצילום שולט בלגן מסוגנן, חורניות מעורבת בסטייל.

צילמנו ברקעים אורבניים אופיינים, שאנחנו נוטים להתעלם מהם כי הם לא מספיק נקיים ( כי זה לא כמו בחוץ לארץ :) )

וגם צילומי סטודיו בהם ניתן לראות פרטים בסטיילינג.

ברחוב הישראלי שולט בלגן עם יופי, חיוניות עם אלימות. 

בדקנו כיצד  ניתן לבטא זאת באהבה.

מאחר וקאהר, פלסטיני, לא הלבשנו אותו בפריטים צהליים לסטיילינג, כדי לא לסכן אותו. אבל שילבנו בביגוד פריטים צבאיים אופנתיים מרשתות. 

ודוגמנית אחרת, חן שרר, משרתת כעת בצבא, כך שלה אסור להצטלם במדים בלי אישור מדובר צה״ל. גם בזה התחשבנו.

השימוש במדים עורר דיון ערני בזמן הצילומים. לכל אחד היתה דעה ועמדה.

  הצילומים התפרסמו בגיליון אוקטובר של מגזין ״את״. לאתר של המגזין

http://tinyurl.com/z48ud4e

***

צילום - מירי דוידוביץ

סטיילינג -אורן דר

איפור ושיער- אונדין (דידי) פז

דוגמניות/ים - מריה למפיקובה ואביב מנשה (רוברט)ו, חן שרר (יולי), קאהר חרחש (אלינור שחר)