Les Recontres D'Arles 2019 מפגשים בארל

פסטיבל הצילום הבינלאומי ״מפגשים בארל״ חוגג השנה את שנת החמישים שלו. הפסטיבל נוסד ע״י הצלם הצרפתי לוסיאן קלרג ומהווה אבן שואבת וגם אבן בוחן לצלמים ולמתעניינים בצילום , מכל העולם .

ביקרתי השנה בפסטיבל ורשמתי לעצמי כמה אבחנות, כצלמת.

חומרי ארכיון ועיסוק בבעיות חברתיות ברחבי הגלובוס, הם שני הנושאים המרכזיים בהם מתמקד פסטיבל הצילום, השנה.

לכבוד שנת ה- 50  לפסטיבל מוצגת התערוכה הראשונה שהוצגה בו עם היווסדו  ב 1970- סידרה  של 36 הדפסות מקוריות ( וינטאג׳) של אדוארד ווסטון, אבי הצילום האמריקאי המודרני, שהושאלו מאוסף מוזיאלי סגור לצורך האירוע .  ולצידה תערוכת צילומים משנות החמישים של הצלם  הפואטי לוסיאן קלרג, מייסד הפסטיבל. 

שתי פנינים של ממש שכוללות סרטים דוקומנטריים על תהליך העבודה של הצלמים ומאפשרים למתבונן להשוות בין אז להיום.

אדוארד ווסטון

ארכיונים רבים נוספים, שהתגלו לאחרונה או נאספו בעבודת אוצרות רבת היקף, חלקם מעניינים מאוד וחלקם מופנים יותר לבעלי סנטימנט לנושא המוצג , מוצגים עם טקסטים פרשניים על התקופה והרקע לצילומים.

ביניהם תערוכה גדולה של חומרים מגוונים מתנועת הMovida  הספרדית שפרצה עם תום המשטר הדיקטטורי של פרנקו, שלמרבה הפלא מיישרת קו עם הפאנק הלונדוני וסטייל של האייטיז. בין הדוגמנים הבמאי הנודע פדרו אלמודובר !

במאי הקולנוע אלמודובר בצילום מתקופת ה״מובידה״, מדריד

פנק ספרדי ב״מובידה״

ב Movida  גם כמה הברקות אמיתיות ( ולאו דווקא נוסטלגיות)  כמו הצילומים של הצלמת הספרדיה  Ouka Leele עם סדרה בשם ״סלון״ של צילומי פורטרט צבעוניים מאוד, צבועים ביד, מהאייטיז,  עם חפצים משעשעים על הראש.

עבודות של אוקה לילי - Ouka Leele, Peluquería, 1979

Ouka Leele, Movida

תערוכות חומרי ארכיון  נוספות כוללות את ״ואריאטה״ -  מגזין אמנות/צילום אבנגרדי בלגי , מתחילת המאה שעברה

תערוכת חומרי ארכיון של הצלמת ג׳רמיין קרול שתיעדה את הבריחה שלה ושל חבריה האמנים ממארסיי שהיתה בשליטת גרמניה הנאצית ,

תערוכה שנאצרה ע״י סטודנטים לצילום מתוך האוסף הקונטמפורני/ארכיון , של מעצבת האופנה Agnes B ועוד.

גם הארכיון של הפסטיבל עצמו , על חמישים שנותיו, לא נפקד.

במקביל חלקם של הנושאים החברתיים גדול ומגוון: 

מהצלם הצרפתי Philippe Chancel   שסייר ב 15 השנים האחרונות באתרים רגישים שונים בהם נעשות עוולות אקלוגיות, תעשיתיות וגלובליות נגד בני אדם או כדור הארץ, וצילם. 

נושא המשפחה , הבית האנגלי ( ביתי מבצרי), צמחים צמחיה ואנשים (הצלם מריו דל קורטו) תערוכה קבוצתית ומעניינת בנושא קירות הפרדה ברחבי העולם ( גדר ההפרדה שלנו מככבת) נחקרים ומוצגים ביסודיות. 

נוצצת כיהלום לא מלוטש היא תערוכתו של הצלם הצרפתי, Mohamed Bourouissa, המציג תערוכה רבה היקף בשם ״סחר חופשי״ Free Trade  עם כעשר סדרות מרתקות התוקפות מכיוונים שונים אורבניות, עוני, תרבות שוליים וגם משפחה ומוצא. 

התערוכה השאפתנית והמוצלחת לוקחת השראה מקראוואג׳יו , כמו גם מג׳ף וול ( סצינות מורכבות ורבות פרטים חסרי פשר לכאורה) , אנדי וורהול ( צילומי פולרואיד של שופליפטרים שנתפסו) וגם סדרה בשם לקוסט המציגה הדפסות ענק של צילומי אופנת רחוב שמשתמשים בטרנד ובו זמנית מגחיכים אותו. 

  מוחמד בורואיסה

"לאקוסט״ של מוחמד בורואיסה

התערוכה מוצגת בקומה שניה וחשופה של בית כולבו גדול. כיאה לתרבות הצריכה שהיא עוסקת בה בין היתר. 

Mohamed Bourouissa, L’impasse, from the Périphérique series, 2007-  עבודה של מוחמד בורואיסה

 Bracelet électronique, 2014. Courtesy of the artist and kamel mennour, Paris/London - אזיק אלקטרוני , עבודה של מוחמד בורואיסה -

***

חללי התצוגה של הפסטיבל מפעימים ביופיים, כנסיות עתיקות, חצרות מנזרים , אולמות תעשייתיים ובתים בשלבי התפוררות שונים. כשעל הכל מעטפת של שילוט וטקסטים ברמה גבוהה.

מעט מקום יחסית ניתן לצלמים צעירים. תערוכה של עשרת הזוכים בפרס לואיז רודרר לכישרון חדש ( מתחת לגיל 45)  , היא תערוכה אחת שמוקדשת לצלמים צעירים ומעניין לראות שכולם עוסקים בצילום קלאסי, ז״א מצלמים תמונות על נושאים שונים, וממעטים לטפל במדיום הצילום עצמו, מגמה הרווחת באקדמיות לצילום בארץ. צילום ללא מצלמה, שימוש בצילומים קיימים ועיסוק בחומרי ארכיון, הם שלושת הנציגים הבלעדיים של הזרם הזה, בפסטיבל. 

צילום ללא מצלמה

***

הצעירה השניה הצלמת הסינית פיקסי לייאו בפרוייקט העוסק ביחסים בין לבין החבר היפני שלה וביחסי ג׳נדר בכלל.

Pixy Liao, Start your day with a good breakfast together, from the Experimental Relationship series, 2009. Courtesy of the artist.

אני מתעכבת מעט על הנקודה הזו כי מעניין לבדוק לאן פני הצילום מועדות - ובכן צילום קלאסי עם דגש על נושאים חברתיים.

***

תערוכות רבות היקף מוקדשות לשתי צלמות. האחת היא הצלמת הניו יורקית הנהדרת, הלן לויט, שתמונותיה הן מפגן צנוע של אהבת האדם.

Helen Levite

והשניה היא הצלמת הצ׳כית ליבוסה ג׳קוב ג'קובה , הפעילה עד היום, שהצילומים הסנסציוניים שלה מהעידן הסובייטי בצ׳כיה מזכירים את נאן גולדין אבל הרבה פחות טובים.

 Libuše Jarcovjáková

 Libuše Jarcovjáková

צילום האופנה מיוצג יחסית מעט.  בתערוכת צילום נושאת פרס של דיור, בתערוכת לוויין של הצלם הנודע גי בורדין שהוצגה כבר פעמים רבות

וגם בתערוכה מעניינת למדי של הצלמת ואלרי בלין שמצלמת דוגמניות , צובעת אותן , צובעת הדפסות של הצילומים ולאחר מכן מצלמת אותם שוב. כך שאי אפשר לדעת אם זה צילום או ציור או עבודת מחשב. התוצאה אסטטית ומושכת.

Valérie Belin, Lady_Strips, 2017. Courtesy of Galerie Nathalie Obadia, Paris, Bruxelles

בנוסף לפסטיבל העיר ארל מלאה בגלריות צילום מכל הסוגים, שמנסות למכור את מרכולתן. 

העיר עצמה מרגשת ביופיה הפשוט   

הפסטיבל מתקיים עד ה 22 לספטמבר ואני ממליצה מאוד. להערכתי 3-4 ימים מספיקים כדי להקיף את רוב התצוגות

.