Opening night

My exhibition , Rock'N'Black , at the Eretz Israel Museum has officially opened on Sunday , exactly one week ago . 

It was very exciting and I was really happy to meet so many friends that came to celebrate .

I didn't take even one photo but luckily there was the museum's photographer, Leonid Padrul,who did ,and also some friends. 

So here is some documentation of this heart warming event .

Interview as hard work

Next Sunday, in exactly one week, my photography exhibition will open at the Erez Israel Museum.

There is quite a lot of interest in my Eighties work and I have been pretty busy being interviewed and photographed .

At the Erez Israel Museum ( photo - Orel Cohen)

 

In the Calcalist

In the Calcalist

You can also see me talking about the exhibition on i24 News

http://www.i24news.tv/en/tv/replay/culture/3766899324001

i24 News/culture

And on the Jerusalem Post - http://www.jpost.com/Israel-News/Culture/Old-is-the-new-black-374253

My friend sent me a pic of the JP she received on her flight to Israel

But above all - I hope that you will come to see the exhibition .

***

אייטיז לפנים

יש לי ארכיון גדול ומסודר של השקופיות/נגטיבים/קבצים שלי.

אף פעם לא התייחסתי אליו יותר מדי ברצינות.

 

זה פשוט משהו אני עושה ישר אחרי שאני מצלמת - מתייקת ומכניסה למעטפה  חומה,כדי שיהיה לי שקט מול העיניים ובראש.

את המנהג המעולה הזה רכשתי מהצלם שהתמזל מזלי להיות האסיסטנטית שלו -  אבי גנור. ומאז שעבדתי אצלו כל החומרים שלי מתוייקים ומסודרים  בשיטה הזו, מהפילם הראשון שצילמתי אי פעם ,בכיתה ו' ועד היום. כולל גיבויים של חומר דיגטאלי.

יש לי 3 שידות מגירות  מתכת גבוהות של "הארגז" שקניתי ברגע מפתיע של תבונה , ועוד שתי קופסאות  זמניות שמחכות שתנוח עלי הרוח ואקנה עוד מגירות מתכת.

כרגע אני במעטפה מספר 1269.  וזה אחרי שהעברתי לפחות חצי מהחומר שצילמתי ללקוחות שלי כדי שיהיה לי פחות נפח לאיכסון.

יש דברים שאני מצטערת שלא הקפדתי לשמור אצלי ו"נתתי" כ"כ בהתלהבות ,אבל זה מה יש. קשה לאתר חומרים ,אפילו מלפני שנה.

פעם היתה לי שריפה רצינית בסטודיו. עמדתי בחצר והסתכלתי בתדהמה על הלהבות וחשבתי שזהו , הכל הלך.

אבל שניה אחרי זה חשבתי - לא נורא,לפחות אתחיל דף חלק.

בסוף כיבו את השריפה והארכיון שלי רק התמלא באפר שחור.

זו בדיוק הגישה שלי  לארכיון- אני שומרת ,מתחזקת ,עושה כל מה שצריך אבל פני אל העתיד.

בזמן האחרון , להפתעתי , פונים אלי הרבה בקשר לארכיון שלי.

סופרת שזוכרת צילום אופנה שלי ורוצה אותו לכריכה של ספר שלה שיתפרסם בגרמניה. 

 מוזיאונים , תוכניות טלויזיה.

הרבה מתעניינים בצילומים של תרבות המועדונים בתל -אביב שתיעדתי אותה כמבלה באמצע שנות ה- 80.

פתאום אני פותחת מעטפות חומות מהמגירה התחתונה בצד שמאל...

והאמת - גיליתי ממש אוצר.

קודם כל תיעוד של אנשים , מקומות ואירועים. חלק מהדברים ,כמו למשל קולנוע דן שבצילומים האלה ,בכלל לא קיימים כבר.  

וגם הצילומים נהדרים בעיני!

ממש אוצר.

 בכלל שכחתי שצילמתי אותם ואני מתייחסת לצילומים כאילו צילם אותם בכלל מישהו אחר.

לדעתי הצילומים עומדים במיבחן הזמן ואפילו השתפרו - כי האסתטיקה הכסחיסטית  ( מחורעת) שלהם נהייתה לגמרי נורמטיבית והם ממש סטייל.

גם כל מיני דברים שהפריעו לי בזמנו ,כמו חוסר פוקוס  או דמות "שרופה"נהיו הכי אופנה.

    

    

כיף היה להיפגש מחדש עם הצילומים האלה ולגלות את האוצרות שטמונים בארכיון שלי.

עכשיו אני מבינה יותר את כל הסיפורים האלה על ארכיון גנוז של צלם שהתגלה בעליית גג.. . גם מהצד שלפעמים פשוט מתחשק להיפטר מהמשא של כל הארכיון הזה וגם מהתגליות שמתגלות מלנבור בו.

.