Volume, Rock Magazine - ווליום, עיתון רוק

 

״ווליום, עיתון רוק״ הוא אחד המגזינים המגניבים ביותר שהיו בישראל, וכצלמת חשוב לי לשמר את המורשת שלו.               י

מגזין רוק אמיתי, במודל של מלודי מייקר או אנ.אם.אי הבריטיים, בפורמט גדול ועם הרבה מקום לצילום, איור וציור. וכמובן טקסטים.                י

צילמתי את מיכאל רורברגר עורך המגזין, מחזיק עמודים מכל אחד מששת המגזינים שיצאו לאור באייטיז.                 י

זהו הגיליון הראשון של ״ווליום״ בעיצוב הנהדר של מישל אופטובסקי

 

 כפולת האמצע של גיליון מס׳ 2 של ״ווליום״. רמי פורטיס בצילום של מיכאל רורברגר

״היחידה לטיפול נמרץ״ - פוסטר. מיכאל בריקוד רובוטי כיאה

 

סוזי סו בציור של יהודה פורבוכאי לגיליון מס׳ 4

צילומי אופנה שלי עם סטיילינג של אלימור זילברמן

שנת תשמ״ד טובה מ״ווליום״

 

 

 

 

 

 

שאלתי את מיכאל כמה שאלות

חלק מהצילומי המועדונים שלי מהאייטיז הופיעו במקור ב״ווליום״

 

 

תערוכת צילומי מועדונים ״רוק בשחור״ במוז״א

 

Tehila and Yoka

 

Mother and daughter.

 

 

Christmas in the Holy Land - for SodaStream

 

Different Technique - טכניקה אחרת

לכל צילום מתאימים כללים שונים

   

אם בפוסט הקודם על הטכניקה שמאחורי סדרת צילומים ״לסודה סטרים״ סיפרתי על צמצם פתוח, תאורה מלאכותית לאיוורור הפריימים וזוויות צילום דרמטיות,

הרי שבצילומים האלה עשיתי בדיוק ההפך

 

צמצם הכי סגור ואור קיים, בטמפרטורת צבע מגוונת. לעיתים צהבהב ולעיתים נקי מעורב בצהוב, בתוספת פלאש חלש מאוד בצד כדי לפתוח את הצללים העמוקים.

כי לכל צילום יש מטרה וצריך להתאים אליה את האמצעים.

***

למכשיר חדש של סודה סטרים (כ״כ חדש שנאלצתי להסתיר אותו)

יש איפיון של ״קראפט״

המשימה המרכזית לצורך הצילומים היתה קודם כל למצוא לוקיישנים אותנטיים,עמוסי פרטים מעניינים

בהם עובדים בעלי מלאכה מסקרנים

לצורך העניין בחנו עשרות מקומות עד שבחרנו את השניים האלה

״האבי״

וסטודיו 207

אחרי שמצאנו אותם (חיפושים ארוכים) הכל היה די פשוט  -     י

לארגן את החלל ולצלם !      י

***

בחרתי להדגיש את צהבהבות התאורה הקיימת כדי לחזק את תחושת ה״קראפט״ ( מלאכת כפיים) האותנטית

ולצלם בצמצם סגור כדי שכל פרט מסקרן בחללים היפים האלה יהיה חד וברור.     י

 

 צילמתי בשעות היום ,כשיש אור, כדי שגם בצילום באור קיים, עדיין תהיה תאורה משלימה של האור מבחוץ. חשוב מאוד

 

 

  !

 

 

Georgia on my Mind

Exploring the area around Kazbegi - Sno valley, north Georgia

החלטנו על נסיעה לגיאורגיה בעיקר בגלל שהמדינה היתה סגורה לגמרי בפני המערב בגלל מסך הברזל, וגם לאחר מכן בגלל המלחמה עם רוסיה, נשארה סגורה.

עד לפני כעשר שנים.

סוג של קפסולת זמן צבעונית, על התפר בין אירופה לאסיה. עם השפעות סובייטיות חזקות.

בשיטוטים באינטרנט הבנתי שהאופציה היחידה שלנו היא לינה בבתים של אנשים, אבל אז גוגל הפתיע אותי והעלה כתבה על מלון בהרי הקווקז סמוך לגבול הרוסי, בעיירה קטנה בשם קזבגי (סטפסמינדה, שם נוסף), במבנה שהיה פעם סנטוריום לאצולה הסובייטית, שמסתבר שאהבה מאוד לבוא לגיאורגיה . המבנה שופץ כך שהקווים הברוטליים של האדריכלות הסובייטית נישמרו אבל הפנים הוסב למלון מפנק עם צבעוניות גיאורגית עליזה. ומכל חדרי המלון נישקפת הפיסגה המושלגת של הר קזבק העצום וכנסיה מבודדת שנבנתה על מורדותיו.

הזמנתי. המחיר כמו צימר בגליל או פחות.

לדרך להרי הקווקז מטביליסי הבירה קוראים ״הדרך הצבאית״, מכל הסיבות, והדרך יפהפיה אם כי משובשת בחלקה, כמו כל הדרכים במדינה המתפתחת.

מהמלון  Rooms Kazbegi , עשינו טיולים בעמקים נידחים שהחיים בהם השתמרו כמו לפני מאות שנים. ובערב חזרנו להתפנק מותשים עם שמפניה גיאורגית וחצ׳פורי ולסאונה.

יצא לנו מושלם כי למרות ששכרנו 4 על 4, רוב הדרכים הן דרכי עפר משובשות, וגם הלכנו הרבה ברגל, דרך כפרים נטושים מסיבות שונות, וגם מאוכלסים בחלקם. טיפסנו גם לכנסיה המבודדת והמיסטית - גרגטי.

הכל עדיין מאוד זול, והאוכל והיין מעולים, וכולם מדברים רוסית בנוסף לגיאורגית. הצוות במלון דובר אנגלית,כך שמאוד נעזרנו בהם.

אין מה לקנות. קניתי קצת תבלינים ואיקונות. זהו.

משם חזרנו ובילינו יומיים בטביליסי הבירה שהיא עיר ממש מגניבה עם הרבה ארמונות מתפוררים ומרפסות עץ שנראות כמו תחרה.

בטביליסי התאכסנו ב״אח״ של המלון מהגבול הרוסי שג״כ היה בעבר מוסד סובייטי. בית דפוס סובייטי ענק ונטוש שהוסב למלון cool. קווים ברוטליסטיים גרנדיוזיים אפורים, לפי מיטב האדריכלות הסובייטית מבחוץ ומבפנים רומנטיקה צבעונית גיאורגית מפנקת. Rooms Tbilisi.

שוב, זה היה מאוד נחמד, כי אפילו טביליסי היא לא אירופה, יש מעט מאוד שילוט והרבה דברים לא מסודרים. אז כל עצה היתה שווה זהב.

טביליסי נעה על תפר בין עיר קולית נוסח ברלין או ניו יורק לעוני מרוד ולאוליגרכים. למעשה משולש עם 3 קודקודים שכל אחד מושך לכיוון שלו. הרגע הזה יעבור כך שלדעתי זה ממש הזמן לסוע לשם.

אפילו ברחוב של המלון, החנויות המובילות הן חנות לכלי בית וגלנטריה, גומחה למכירת גבינה ביתית ועל כל פינה מוכרת ירקות (כל הירקות טעימים), ומלא מאפיות.

טעמנו אותה על קצה המזלג ואני רוצה עוד.

היזם הגיאורגי ששיפץ/בנה את שני בתי המלון בהם שהינו -  Rooms, מתכנן לשפץ עוד מבנים באיזורים נידחים כמו זה שבצפון בהרי הקווקז. ממש ראש טוב. ואני עוקבת.

גם כי אני רוצה לבדוק עוד איזורים בגיאורגיה וגם כי זה שעתיים וחצי טיסה מתל אביב

Kiosk, Sno village, North Georgia

On our way to Kazbegi - Fortress Ananuri, Georgian Military Road 

The Swimming Pool at Rooms Kazbegi. The building was a Sanatorium for the Soviet Nobility

The Cooks at Rooms Kazbegi, Local Pride

Old Tbilisi Glamour - on the way to Keto&Kote

Palaces falling apart - Old World Charm, Tbilisi

Modern Luxury mixed with Georgian Color palette at Rooms Tbilisi

The Cheese Alcove, Kostava str. Tbilisi

צילומים נוספים כאן - https://www.facebook.com/miri.davidovitz.israeli.photographer/posts/10156214629408559?pnref=story

The Independente in Lisbon

After two posts with a lot of reflections and some pictures, this post will be all images

Here's recommendations to the beautiful places in Lisbon


We stayed at the cool and perfect hotel The Independente. Location, price, rooms, downstairs bar,friendly and helpful staff, a rooftop restaurant, all perfect .... but pay attention - this is not a luxury hotel, nor a boutique hotel!  While to me it's all perfect and despite the visible beauty of the hotel in these images here, the hotel is made up of two buildings that were once magnificent in the past and are renovated, rather lightly with a lot rough corners, which personally I like a lot cause it respects the buildings past. But not everyone would

הלובי הציורי של האינדפנדנטה בליסבון -  The picturesque lobby of The Independnte Hotel , Lisbon

חדר המדרגות הצבעוני של The Independente  

The bar of the Independente -   The Decdente
הדקנדנטה, הבר של האינדפנדטה אחר הצהריים

אחרי שני פוסטים עם הרבה הגיגים ומעט תמונות, הפוסט הזה יהיה כולו תמונות. 

הנה ההמלצות והמקומות היפים מליסבון:

התאכסנו במלון הכי cool ומושלם The Independente. המיקום, המחיר, החדרים, בר למטה, מסעדה על הגג.... אבל קחו לתשומת ליבכם שזה אינו מלון פאר וגם לא מלון בוטיק. אמנם בעיני הכל מושלם אבל למרות היופי הנשקף בבירור בתמונות מדובר בשני בניינים שהיו מפוארים בעבר ועברו שיפוץ קליל שהשאיר הרבה פינות מחוספסות.

הבר של האינדפנדטה בלילה - The Decadente

On the right the ancient elevator of The Independente .The magnificent original carpets of the building were saved. Colorful Portuguese.              i
מימין המעלית העתיקה של The Independente .השטיחים המקוריים של הבניין המפואר נשמרו. צבעוניות פורטוגזית.

The tiles, collections of old objects, Mid- Century furniture
המרצפות, האוספים של החפצים הישנים, השילוט של האינדפנדנטה

Each hotel room is different. Since I did not take pictures of our lovely room before messing it up, I photographed the next room. There are also nostalgic collections of various types in each room and an espresso machine.                     i
כל חדר במלון שונה מרעהו. מאחר ולא הספקתי לצלם את החדר המקסים שלנו לפני שבילגנו אותו צילמתי את החדר הסמוך. גם בחדרים יש אוספים נוסטלגיים מסוגים שונים וגם מכונת אספרסו טובה.

The restaurant on the roof of the hotel. In the morning it serves a fun and precise breakfast and in the evening it functions as a fancy chef restaurant highlighted with a DJ

The Insólito - המסעדה על גג המלון. בבוקר מגישים בה ארוחת בוקר כיפית ומדוייקת ובערב היא מתפקדת כמסעדת שף פנסי עם דיג'יי

אפשר לאכול את ארוחת הבוקר גם על מרפסת הגג כשליסבון פרוסה לרגלינו

הצוות היעיל והידידותי במלון כולל גם "נספח תרבות" כהגדרתו - ממונה על עצות מעולות של לאיפה ללכת ומה כדאי לראות. המקום פתוח בעיקר בערב

השלט למסעדת הגג המשובחת. מסורת משולבת באופנתיות והומור

The Independente in Lisbon - best location, best price and best rooms. A bit shabby but this is definitely part of it's Old World charm

אמנם הבטחתי בפוסט הקודם על ליסבון שזה יהיה הפוסט האחרון אבל החלטתי שיש לי יותר מדי מה לספר לפוסט אחד. אז יהיה המשך...

Hidden Doors

The Coptic Compound in Jaffa

Copt believer coming for the Saturday prayer in The Copt Church

העובדה שאני צלמת נותנת לי גישה לכל המקומות והאנשים שמעניינים אותי
או שאולי זה בדיוק ההפך והסקרנות שלי שגורמת לי להכנס לכל חדר מדרגות,לפתוח כל דלת,ולהקשיב בעניין לכל אדם,היא שהפכה אותי לצלמת
כך או כך,הייתי עסוקה בצילומים אחרים בכלל,כשנפתחה הדלת שכבר שנים היתה סגורה
ישר שאלתי אם אפשר להכנס,כמובן
מנזר וכנסיה קופטים (הכנסיה הנוצרית של מצרים),במצב גרוע ביותר,אבל יפה כבית רפאים שקפא בנקודת זמן מסויימת והחיים בו השתתקו.חלקה שופץ לאחרונה בגלל גל הסודנים והאריתראים שמגיעים להתפלל.במנזר גרים כמה נזירים,שיוצאים לעבוד בחוץ,ונזיר אחד זקן ששוהה תמיד במקום ושומר עליו
המגורים רק בקומה התחתונה כי העליונה במצב רעוע ומסוכן
הכנסיה הקטנה שבחצר,זכתה ממש לאחרונה לשיפוץ צבעוני והיא שוקקת חיים מחדש בסוף השבוע .פלא קטן
המנזר יושב בנקודה הגבוהה ביותר ביפו ובחצר שלו נמצא מאגר מים ששימש לפנים את השכונה והיום הוא נטוש והרוס ,כמוהו גם חדר המשאבות. רק נול ומחט חסרים כדי לדמיין את היפהפיה הנרדמת הקופטית

The old Water reservoir

 The fact that I am a photographer gives me access to all the places and people that interest me.
‏Or maybe it's just the opposite and my curiosity that makes me enter any stairway, open every door, and listen to the stories of the people I meet, that's what made ​​me a photographer.
‏Either way, I was busy with other photos,when the door that has been closed for years - opened .
‏Straight away I've asked whether I could enter the gate.It led to a Coptic monastery and church (Christian Church of Egypt) in very bad state, but pretty as a ghost castle frozen in time .Some parts of it have recently been renovated because of the wave of Sudanese and Eritreans who come to pray.
‏A few monks live in the monastery. They leave to work outside every day, and one older monk stays in always, to take care and keep the place.
‏The residents use the downstairs only,because the top is in a bad condition and dangerous.
‏The little chapel in the yard, has been recently renovated colorfully and is full of life again in the weekend .A small miracle.
‏The monastery sits at the highest point in Jaffa and has the water reservoir in it's yard,which used to serve the neighborhood.Today it is destroyed, as well as the pump room.Only missing a needle and loom to imagine Coptic Sleeping Beauty.

Long run down corridors

On The wall. Love it!

The old Pumps

This section is in use.The second story is dangerous.

From The Pumps Room

A little Shrine

The Church has recently been renovated

‏